More
    דף הביתבית הכנסת הגדול בארם צובהבית הכנסת הקדמון של חלב

    בית הכנסת הקדמון של חלב

    בית הכנסת הקדמון של חלב

    (מתוך הספר “מאוצרות ארם צובה” בהוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים והמרכז למורשת אר”ץ בשנת 2002)

    עדינה מאיר

    באדיבות ז’ק ורחל גינדי, לוס אנג’לס, ארה”ב

    לחץ להורדת קובץ PDF

    המבנה הקדום ביותר במכלול בית-הכנסת הוא האגף המערבי, שצורתו בסיליקה תלת סטווית בעלת עמודים וקשתות. צורתו מזכירה בתי כנסת מן התקופה הביזנטית, כגון בית אלפא וחמת גדר, וקרוב לשער שבנייתו הייתה במאה הו’ לסה״נ. אם אכן נכונה השערתנו, זהו בית-הכנסת הקדום ביותר ששימושו נמשך עד לימינו.

    המבנה הביזנטי המפואר והגדול ניזוק קשה ביד׳ המונגולים, שכבשו את העיר בשנת 1400. ההתאוששות מחורבן זה הייתה איטית, ורק ב ־ 1405 החלו לשקם את בית-הכנסת וסיימו ב ־ 1418. הלקח המר של החורבן הביא לשינויים בצורת המבנה. הכניסה המרכזית והחזית המפוארת הוצנעו, כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת. אולם התפילה הוקטן וקיבל צורה מצולבת, האור הוחדר פנימה דרך שבעה חלונות בעלי צורות שונות ואת הסטיו המזרחי הפכו לפרוזדור-כניסה ומעליו הוקמה עזרת-נשים עם פתחים לאולם ולחצר.

    שבעה היכלות נבנו בו מצד דרום, הצד הפונה לירושלים. לדרומו של אולם התפילה נמצאים “היכל משה” וה”היכל האמצעי”. באולם התפילה, סביב לעמוד המרכזי, נבנתה התיבה (בימה), העשויה מעץ מקושט, מוגבהת קמעה וחמש מדרגות מובילות אליה. ספסלי עץ הוצבו לאורך הקירות וסביב העמודים. לדרומו של הפרוזדור נמצא ה”היכל הסתום”, שנבנה כנראה על שרידי האפסים של המבנה הביזנטי, היכל זה נסתם בשלב מאוחר כלשהו.

    השיפוץ התחיל כנראה בחצר הגדולה שהייתה צמודה לבניין ושימשה לתפילה בימי הקיץ החמים. במרכז החצר נבנתה בימה מוגבהת על ארבעה עמודים, התומכים בכיפה בסגנון מזרחי. גם לחצר נבנו היכלות ־ שלושה מדרום ואחד במערב. ההיכל המרכזי מדרום, ה”היכל תיכון של קיץ”, נבנה בצורה מרובעת ומשני צדדיו היכלות קטנים בצורת חצי עיגול. את ההיכלות האלה מפרידה מהחצר אכסדרה הבנויה משלושה זוגות של קשתות על עמודים. ההיכל המערבי, “היכל התקיעה”, עשוי כולו מאבן אחת (מונולית) מקושטת וכלל תשע מדרגות ומשטח עליון. סביב החצר והתיבה המרכזית היו ספסלי אבן. בצד הצפוני של החצר היה בית-מדרש, שהכניסה אליו הייתה דרך הכניסה הראשית; בקיר הגובל עם הרחוב לא היה פתח.

    עם גירוש ספרד הגיעו לעיר חלב יהודים רבים ושינו את פני הקהילה. המגורשים נקראים “הספרדים”, לעומת המקומיים “המוסתערבים”. השוני במסורות הביא להקמת אגף נוסף, ממזרח לחצר. אגף זה, דו-סטווי ומקומר, הקרוי “מדרש”, שימש כמקום תפילה לספרדים. לכאן נכנסו בכניסה נפרדת. את בית-המדרש העבירו לקצה המזרחי של המכלול, לאגף החדיש, הכולל חצר קטנה ושני חדרי לימוד. במרכז הסטיו המזרחי ניצבה בימה מעץ על משטח מאבן. מול הבימה, בקיר הדרומי, נבנה “היכל הספרדים”, שהיה קטן בממדיו. מדרום לסטיו המערבי של ה”מדרש” היה היכל נוסף, “מערת אליהו”.

    בית הכנסת הגדול, שנקרא “יואב בן צרויה וגם “הצהובה”, היה לבסוף מכלול מרשים, שכלל שני אולמות וחצר תפילה רחבי-מידות, שבצדם הדרומי יש “היכלות”. בהיכלות היו שמורים ספרי הקודש, ביניהם ה”כתרים” המפורסמים של חלב. פתחי ההיכלות נסגרו בדלתות עץ מעוטרות בגילוף עשיר ומעליהם חקוקים פסוקי שירה בכתב אמנותי ועשרת הדברות. איכות הבנייה עם עמודים וקשתות, הקישוטים הפנימיים ותשמישי הקדושה מעידים על עושרה של הקהילה.

    בשנת 1855 שופץ המבנה כולו. יופיו המיוחד של בית-הכנסת, שהיה, ובצדק, גאוות הקהילה, מוזכר בתיאורי נוסעים מתקופות שונות והאציל רוח שירה והשראה אמנותית על יהודי חלב. אחד מאוצרות האמנות האלה הוא ה”תיק” של ספר תורה, עשוי כולו כסף בידי האמן יוסף לחאם, משנת 1710. על התיק מתוארים בנאמנות חלקים שונים של בית הכנסת, על אגפיו, היכליו ותשמישי קדושה שבו תוך שילוב קטעי שירה, מזמורים ופסוקים מהתנ״ך. כן חרוטים עליו שמותיהם של נדבנים ונכבדי הקהילה. התיק נשמר ב”היכל האמצעי” ומפאת ערכו הרב הוצא ממנו רק ביום כיפור.

    בית-הכנסת, שחרב בפרעות של שנת 1947, שוקם בשנות השבעים והוא עומד כיום על תלו.

     

     

    בית הכנסת הגדול בחלב צולם בשנת 2003

     

    נושאים קשורים

    יהדות ארם צובא – קווים לדמותה מאת אברהם כהן־-טאוויל ז״ל

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’9 שנת 1997 יהדות ארם צובא קווים לדמותה ע״פ ספרו של אברהם כהן־-טאוויל ז״ל- “יהדות חלב בראי הדורות”

    מרכזי חברתיים ונופש של היהודים בשכונת ג’מיליה בחלב – ראיון עם תושב חלב 2024

    מרכזי חברתיים ונופש של היהודים בשכונת ג'מיליה בחלב - ראיון עם תושב חלב בערבית 2024 تعرف إلى مرافق اليهود الاجتماعية والترفيهية في حي الجميلية بحلب תודה...

    פגישה – מאת אמנון שמוש

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’6 שנת 1990 פגישה מאת אמנון שמוש הספר החדש של אמנון שמוש, "ארזים" היוצא בימים אלה לאור, הוא רומן מרגלים לגמרי לא דמיוני,...

    אסורים בסוריה

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’6 שנת 1990 אסורים בסוריה יהודי סוריה: עבר, הווה, עתיד שודר בגלי צה״ל בתאריך 24.3.1989 מראיין: אריה ברנע, יו׳ר תנועת לפיד להנחלת לקחי השואה לחץ...

    תעלומת התנ״ך האבוד מאת יוסי ריבלין

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’6 שנת 1990 תעלומת התנ״ך האבוד מאת: יוסי ריבלין (פורסם לראשונה ב״לענין׳/ 26.5.89) חקירה המתפרסת על פני ישראל-ארצות־הברית-דרום־אמריקה נערכת בימים אלה, החיפוש אחר ״כתר...

    קורות העץ-משפחה אחת מאת אברהם צפדייה

    קורות העץ תולדות עץ - משפחה אחת מאת אברהם צפדייה כך התחלתי לבנות את עץ המשפחה שלי.בחודש יולי 1977 ישבנו ״שבעה" על מות אמי עדה (אדל)...

    גוי של שבת שהציץ ונפגע מאת אברהם שמי

    סיפורים מחלב גוי של שבת שהציץ ונפגע מאת אברהם שמי להורדת הסיפור בPDF ליל שבת בחלב. הגברים עם ילדיהם בכל הגילאים נוהרים לבית הכנסת לתפילת ערבית של...

    היצירה הספרותית – מחקרים מתוך הספר “השרח החלבי לתורה”

    מחקרים מתוך הספר "השרח החלבי לתורה" בלחיצה על הקישורים הבאים ניתן לגלוש לעמוד המחקר הרצוי 1 היצירה הספרותית של יהודי חלב 2 היצירה הספרותית בערבית היהודית 3...

    חלב במאה ה־19 ובמאה ה־20

    חלב במאה ה־19 ובמאה ה־20 מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות שיצא לאור ע”י המרכז מורשת ארם צובא -1993 תמה המאה ה-18. בפתחה של המאה ה-19...

    חכם שמואל לניאדו זצ”ל “בעל הכלים” – חלב בשנת 1605

    הרב שמואל לניאדו זצ"ל חלב בשנת 1605 מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות בהוצאת המרכז למורשת ארם צובא -1993 הרבה סיפורים ואגדות נרקמו סביב לאישיותו של...