More
    Homeאולם תיעוד המחקריםהנוסע העברי וביקורו בחלב

    הנוסע העברי וביקורו בחלב

    הנוסע העברי, בנימין השני, מתאר את ביקורו בחלב באמצע המאה התשע-עשרה

    על חוסנה הרוחני, הדתי והחברתי של יהדות חלב מאמצע המאה ה-19,תעיד סקירתו הבאה של “הנוסע העברי הנודע לתהילה”, בנימין השני (ישראל בן יוסף בנימין),בספרו “מסעי ישראל”, הוצאת ליק, תרי”ט 1859,ע’ 14-15.

    בנימין השני ביקר בחלב ב-1848.הוא ישב בעיר כחמישה שבועות שבעקבותיהן השאיר לנו תמונה מקיפה על יהודי חלב דאז:


    ״מדמשק לאלעפא (חלב) מרחק מהלך שנים־עשר יום, והדרך הזה הוא מקום סכנה גדולה להנוסעים מהשודדים הערביים האורבים על הדרך. העיר הזאת נקראת בפי היהודים ארם־צובה… לערך שתי אלפים משפחות מב”י נמצאות עתה בה, אשר יחסו תחת צירי מלכי איראפא, ואיזה מהצירים המה עברים, ויגיבו עליהם בכל מאודם; השר רפאל פיעקאנטי (פיצ׳וטו) ציר ממלכת רוסיא ופרוסיא, והשר אליהו פיעקאטי (פיצ׳וטס יועץ ראשי לממלכת עסטריין (אוסטריה) המה עברים, ודבריהם נשמעים מאוד אצל הפחה…״
    ״היהודים שמה שומרים דת אבותיהם בכל תוקפה וטוהרתה. גם מלימוד חוכמות ומדעים לא יניחו את ידם. לא פחות משישים זקני העדה מעוטרים בשם הכבוד חכם. הרב הראשון לעדה, הזקן הנכבד כה״ר אליהו אנטיבי (ענתבי) הי״ו<*>, מחבר כמה ספרים מחוכמים ובייחוד ספר ״אוהל ישרים״ הנודע לתהילה, והרב השני כהר״ר מרדכי ליוואטאן (לבטון) הי״ו, המה לאות ולמופת לכל חכמי העדה… ושני החכמים האלה לא נופלים במאומה מרבני פאלען(פולין) היותר גדולים ומפורסמים…
    ואין אחד מבני ישראל בעיר, אשר לא יאציל לו זמן מה מטרדות עתותיו להקדישם לתורה ולתעודה…
    בתוך חצי הלילה יתאספו אל בית הכנסת זקנים ונערים יחדיו, ויעמיקו בלימוד התלמוד עד אור הבוקר ואחר יתפללו והולכים איש איש לפועלו ולעבודתו.”
    “בליל שבת מזמרים כל בני העדה שירים נעימים מחוברים מהחכמים. נפש העברי מאירופא תתפעל מאוד לשמע נעימת הזמרה בלהקת כל העדה… ומלבד אלה תמצא שם חברה מיוחדת, מנעימי זמירות מתפילות דוד המלך, אשר נתפעלתי מאוד בשומעי, ורוחי רחפה על כנפי החזיון כימי עולם וכשנים קדמוניות… בשבתות וימים טובים עובדים את ד, בתפילות ושירים ומתענגים לכבוד היום, כקטן כגדול, ולא ניכר שוע לפני דל…”
    “נדבת לב היהודים יושבי אלעפא נודעת לתהילה בכל הארץ. איש יהודי, כי יבוא שם מארצות איירופא, אז כל פתחי הבתים פתוחים לפניו, ויוכל לשבת בכל בית איש ישראל שיבחר.”
    “הבתים יפים מאוד מאוד ונקיים עד להפליא, ומאכליהם מתוקנים על הצד היותר טוב. היהודים לובשים בגדי עמי פאלעסטינא ומדברים שפת ערבית, וכמה מהם מדברים שפת עברית בהברה ספרדית, גם שפת איטאלקית במרוצה נפלאה. עניי העדה רבים המה, אומנם אחיהם העשירים מעניקים להם מטובם בכל אשר יש לאל ידם.”

    נושאים קשורים

    קורות העץ-משפחה אחת מאת אברהם צפדייה

    קורות העץ תולדות עץ - משפחה אחת מאת אברהם צפדייה כך התחלתי לבנות את עץ המשפחה שלי.בחודש יולי 1977 ישבנו ״שבעה" על מות אמי עדה (אדל)...

    גוי של שבת שהציץ ונפגע מאת אברהם שמי

    סיפורים מחלב גוי של שבת שהציץ ונפגע מאת אברהם שמי להורדת הסיפור בPDF ליל שבת בחלב. הגברים עם ילדיהם בכל הגילאים נוהרים לבית הכנסת לתפילת ערבית של...

    היצירה הספרותית – מחקרים מתוך הספר “השרח החלבי לתורה”

    מחקרים מתוך הספר "השרח החלבי לתורה" בלחיצה על הקישורים הבאים ניתן לגלוש לעמוד המחקר הרצוי 1 היצירה הספרותית של יהודי חלב 2 היצירה הספרותית בערבית היהודית 3...

    חלב במאה ה־19 ובמאה ה־20

    חלב במאה ה־19 ובמאה ה־20 מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות שיצא לאור ע”י המרכז מורשת ארם צובא -1993 תמה המאה ה-18. בפתחה של המאה ה-19...

    חכם שמואל לניאדו זצ”ל “בעל הכלים” – חלב בשנת 1605

    הרב שמואל לניאדו זצ"ל חלב בשנת 1605 מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות בהוצאת המרכז למורשת ארם צובא -1993 הרבה סיפורים ואגדות נרקמו סביב לאישיותו של...

    מגורשי ספרד בחלב במאה ה-16

    מגורשי ספרד בחלב במאה ה-16 מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות בהוצאת המרכז למורשת ארם צובא -1993 כיבוש חלב בידי העותומאנים ב-1516 הביא לקהילת חלב פריחה...

    קהילת חלב עד ראשית השלטון העותומאני

    במאה ה-7 הפכה חלב לבירה של סוריה כולה, והמסחר עבר אליה.

    קליטת הפרנקוס בחלב

    קליטת הפרנקוס בחלב מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות בהוצאת המרכז למורשת ארם צובא -1993 תופעה מעניינת ומופלאת היא, כיצד הצליחה הקהילה היהודית בחלב לקלוט ולמזג...

    בית הכנסת הקדמון של חלב

    בית הכנסת הקדמון של חלב (מתוך הספר "מאוצרות ארם צובה" בהוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים והמרכז למורשת אר"ץ בשנת 2002) עדינה מאיר באדיבות ז'ק ורחל גינדי, לוס אנג'לס,...

    קהילת חלב, היא ארם צובה. מאת צבי זוהר

    נראה, כ׳ במאה הי״ב התגוררו בחלב יהודים מארצות-מוצא שונות, נוסף על בני הקהילה הוותיקים....