More
    Homeאולם תיעוד המחקריםהעברית בארם צובא מאת משה כהן

    העברית בארם צובא מאת משה כהן

    העברית בארם צובא

    מאת משה כהן

    מקור: חוברת אר”ץ מס’4  שנת 1988

    ﬠל הלשון הﬠברית בקריאת המקרא בארם צובא

    קריאת המקרא והמשנה בﬠברית, קשורה, אצל יהדות ארם צבא באופן הוראת הקריאה לתנוקות של בית רבן.

    הלימוד התבצﬠ בשיטת החיקוי המדויק ובשיטת השינון. כאשר ﬠל תינוקות של בית רבן ב”כותאב” (הוא ה”חדר” שבקהילת אשכנז) לחקות את המלמד שלהם ולשנן את מה שהוא מﬠביר.

    תחילה למדו את שמות האותיות והיגויין. אח”כ היו ﬠוברים לשמות התנועות והיגויין  (שווא, קמץ…). בשלב השלישי היו עוברים לקריאת הברות (מלים כמו: אב, אם, זה)  ולבסוף לקריאת מלים ﬠבריות.

    המלמד נקרא “חכם”. והוא השקיﬠ מאמץ ללמד את המבטא הנכון, כך שבחלקם, היו החכמים בכותאב נותנים הנחיות פונטיות, ותנוﬠות גופניות לחיקוי כגון פתיחת הפה בתנוﬠת הפתח.

    בכותאב לא נלמדו כללי הדקדוק בצורה מסודרת. יתכן והסיבה נﬠוצה במגבלות שהטילו השלטונות הסורים על לימוד העברית כשפת קריאתה ולא רק כשפת קודש לתפילה ולפולחן.

    את טﬠמי המקרא וצורת הנגינה, לימדו בכותאב בשלבים מתקדמים של כתות הלימוד. כמעט ולא היה ילד יהודי שהגיﬠ לגיל הבר המצווה מבלי שידﬠ לקרוא את התנ”ך בטעמיו השונים והמדוייקים, תוך הקפדה ﬠל נגינת הטﬠמים. שהשתנתה מספר לספר. מנגינת הטﬠמים של חמישה חומשי תורה היתה אחידה, כך גס מנגינת הטﬠמים של ספרי הנביאים. בעוד שהגיוון הרב היה בין ספרי הכתובים השונים (“תהילים” שונה מ”אייוב” או מ”איכה”…).

    על הכתיב הﬠברי בארם צובא

    כתב יד הﬠברי בארם-צובא ידוﬠ בשם “ניץ אָלם” דהיינו; חצי קולמוס. לא ברור מה מקור השם. מה משמﬠותו ואיך התגבשה צורת כתיב זו המהווה סגנון מיוחד של כתיב רש”י.

    צורת כתיב זו היתה שגרה בידי כל. סוחרים רבים אף ניהלו את פּנקסיהם בה. הילדים של “תלמוד תורה” למדו לכתוב בה. ﬠוד משחר מגוריהם. כתיב זה שגור ﬠד היום בידי יוצאי אר”ץ ברחבי הﬠולם וכמובן גם בידי שארית הקהילה בחלב ﬠצמה.

    אזכיר כאן שתי תופﬠות מﬠנינות:

    1. האות “א” בסוף מילה מקבלת בכתיב צורה שונה מזו שבאמצﬠ מילה או בתחילתה, זוהי, כנראה השפﬠת הﬠרבית בה קיימת “א” מיוחדת בסוף מילה,
    2. התופעה השניה היא שילוב האותיות “א”  ו”ל” בהימצאותם יחד. נהגו יהודי ארי”ץ לציין אותו באות אחת בצורתה 

     יתכן  ובמקור רצו היהודים להימנﬠ מלכתוב  את המילה “אל” שהיא אחד מכיני הקודש והﬠדיפו לכתבה בצורה מיוחדת. הם נהגו כך גם בﬠרבית. כאשר שם השם בﬠרבית נכתב ﬠל ידם בצורת במקום  arabit3

    טבלת האותיות בכתיב יד של יהודי ארם צובא

    על השפﬠת המבטא הבבלי ﬠל הﬠברית

    השפﬠת המבטא הבבלי ﬠל הﬠברית שבפי יהודי אר”ץ מקורה כנראה בשלושה גורמים: הקשר ההדוק שהיה קייס לדורות  בין יהודי אר”ץ לבין יהודי בבל, המהגרים הבבלים שבאו לחלב. ומגורשי ספרד )הפרכקוס) שהגיﬠו לחלב בראשית המאה השש-ﬠשרה.

    יהודי סוריה קיימו קשר הדוק ﬠם המרכזים היהודים בבבל. גם תלמידי חכמים נשלחו מסוריה לבבל להﬠשיר את ידיﬠותיהם בהלכה ובפסק. וחזרו לשרת בקהילת אר”ץ כדײנים וכפוסקים. המחגרים היהודים מבבל שהגיוגו לחלב ולקמישלי המשיכו לשמור על קשר עם ערי מוצאם. ואף שמרו על המסורת הבבלית בﬠיר מגוריהם החדשה. גם מגורשי ספרד הביאו איתם השפּﬠות מהמבטא הבבלי. שהרי מסורת המבטא הבבלי קדמה בספרד למבטא הארץ-ישראלי. וזאת הסיבה  אולי להימצאות שקיעיס מהמבטא הבבל’. בקריאת המשנה גם בחלב וגס בג’רבה שבתוניסיה בגלל קרבתה לספרד (ראה מחקר של קציעה כ”ץ בנדון.
    יתכן גם שהקשרים אשר היו לקהלית אר”ץ עם הגאונים בבבל יצרו גם הם השפעה על צורת קריאת המשנה.

    נושאים קשורים

    מאר”ץ לארץ – הבריחה – מאת אליהו לוי

    מאר"ץ לארץ - הבריחה - מאת אליהו לוי* מתוך החוברת דרכי אר"ץ גיליון מס'  2  שנת 1987 "ואמר סולו סולו, פנו דרך; הרימו מכשול מדרך עמי";...

    טקס ברית מילה בחלב

    תמונת השער גיליון מס'2 בטאון דרכי אר"ץ אולגה משעניה (כיום אורפלי) נושאת את "קערת אליהו הנביאי" (זציניית אליהו הנביא) בטקס ברית־מילה,פברואר 1976 בקערה המקושטת בנרות...

    מעורב חלבי

    מתוך בטאון "דרכי אר"ץ" גיליון 17 שנת 2012 מעורב חלבי מזכרונותיה של מיכל הל-אור (מזרחי) – בתיאבון! מעורב חלבי: מזרח-תיכוני, איטלקי וגם ספרדי – יחד! אני זוכרת את...

    נַזִיהַה-סיפורה של אסירת ציון נזיהה עציץ

    נַזִיהַה מאת: אברהם שמי-שהם   לילה קריר בסמטאות חלב החשוכות .שתי נשים הולכות זו לצד זו כשהמבוגרת ביניהן נתמכת בידה של הצעירה . עוד מספר צעדים והן...

    אגדה מאר”ץ – פירורים – מאת אמנון שמוש מתוך חוברת דרך אר”ץ – מס’ 1 שנת 1986

    מתוך חוברת דרך אר"ץ - מס' 1 שנת 1986 אגדה מאר"ץ פירורים מאת אמנון שמוש מספרים אצלנו מעשה בחכם עזרא חמווי, זכר צדיק לברכה, שרוממו בעיני הגויים והקנה...

    מן האלבום –

    הקוואס הקוואס - שחוד משעניה (אבו מירו) ז״ל 1962-1883 הוא שומר הסף בתלבושת מסורתית. תפקידים רבים היו ל״קוואס ללוות רבנים ואישי ציבור ביציאותיהם לפגישות שונות,...

    ארבע מאות נשים – שירה – מאת אמנון שמוש שנת 1968

    מתוך גיליון מס 1 של חוברת דרך אר"ץ שנת 1968 מאת אמנון שמוש* אחים ואחיות יקרים לנו, מוחזקים כבני ערובה בידי שלטונות סוריה; והם מקוצצי זכויות בסיסיות...

    הרהורים – יהדות ארם צובא: עולם ומלואו – מאת משה כהן – שנת 1986

    יהדות ארם צובא: עולם ומלואו מאת משה כהן - שנת 1986 יהדות אר״ץ היא בראש ובראשונה אם בישראל שהולידה רבנים, פוסקים ודרשנים בעלי שם. חלקם נפטר-...

    הרמב״ם וקהילת אר״ץ

    הרמב״ם וקהילת אר״ץ ״...אבל בכל המקומות האלה אבדה תורה מבנים. רוב המדינות הגדולות מתות, ומיעוטן גוססות, וכמו שלשה ארבעה מקומות חולים. ובכל ארץ ישראל וכל...

    מייסדי המרכז שנת תשמ”ו-1986

      המייסדים - רשימה ראשונית בסדר אלפביתי מתוך בטאון דרכי אר"ץ-גיליון מס' 1 (אלול תשמ"ו 5746-1986) ★ אגמון דוד (עיתונאי); אורפלי אדמונד; אזרק ג׳ו (פנמה); אלפייה אלפרד,...