More
    דף הביתספר יהדות חלב בראי הדורותהפרנקוס בחלב מאה 17/18 חלק א'

    הפרנקוס בחלב מאה 17/18 חלק א’

    מי הם הפרנקוס?

    מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות בהוצאת המרכז למורשת ארם צובא -1993

    הפרנקוס או הסיפר״י (= ראשי תיבות: הסיניורס פרנקוס) היו יהודים מספרד, מאיטליה, מצרפת וממדינות אחרות באירופה, שבאו לחלב, מארצות באירופה בעלות קפיטולציות או בעלות מסחר מפותח, כמו אנגליה, צרפת, איטליה (ליוורנו!), אוסטריה ואף הולנד. הפרנקוס הגיעו לחלב בסוף המאה ה-17 ובמשך כל המאה ה-18. הם באו לסחור בעיר בתוקף הזכויות שניתנו לארצות שבהן חסו.

    ראשוני הפרנקוס, שבאו לחלב, לא חשבו להשתקע בה, אלא לשבת בה ישיבת ארעי. אולם בזכות סחרה הטוב של העיר, ובגלל חוסנה של הקהילה, התערו בה לדורות. לסוחרים היהודים היו סיכויי הצלחה יותר מאשר לסוחרים הנוצרים. הסוחרים היהודים מצאו עזר רב בקהילה היהודית שבחלב. הם גם הביאו ברכה רבה לחיים הכלכליים של הקהילה, והם השפיעו על החיים התרבותיים והחברתיים בה.

    לפי מקורות שונים, החלה התיישבות הפרנקוס בחלב בשנת 1682. הראשונים שהגיעו היו יהודים מליוורנו, עיר חשובה באיטליה דאז, שהיה בכוחה המסחרי להתחרות באנגליה, ששלטה בסחר המעבר של המשי, אשר בא מפרס, וסחר זה פיתח את תעשיית המשי באנגליה.

    יהודים (וכן ארמנים ויוונים) שימשו סוכנים לצרפת בטורקיה ובסוריה באמצעות לשכת המסחר במרסיל (״שמבר דה-קומרס״ 1791-1650). בכוחם של סוכנים אלה היה להעביר את המסחר לידי מעצמות אחרות. לפיכך, הירבו הקונסוליות להעניק את חסותן על הפרנקוס. הקונסוליות גם קיבלו סכום נאה תמורת מתן החסות.

    כך ידוע לנו, שקונסול צרפת בחלב בסוף המאה ה-17 קיבל את יהודי ליוורנו שבחלב תחת חסותו. יהודי ליוורנו היטיבו, כאמור, להתחרות באנגלים ובהולנדים; לפיכך, היו רצויים לצרפת.

    בזכות שלטון הקונסוליות של המדינות באירופה, שבידיהן היו זכויות-היתר (קפיטולציות) האמורות, היו הפרנקוס לכוח הכלכלי החשוב ביותר בחלב. מזכויות-יתר אלה נהנו לא רק הנתינים האמיתיים של מדינות אלה באירופה, אלא גם ה״תורגמנים״, כלומר בני המקום, שקנו את החסות בכסף מלא. גם הם דרשו מהנהגת הקהילה לפוטרם ממיסי הקהל, ועל כך קובל הרב ר. ש. לנייאדו מרה. אף־על-פי-כן, בזכותם של הפרנקוס הייתה כל הקהילה החלבית חיי רווחה: מסחרם של הפרנקוס העסיק הרבה מבני הקהילה בתפקידים שונים ורבים, והביא לרווחתם.

    היו אומנם מקרים, שהשלטונות המקומיים רצו לסחוט כספים מרובים מעשירי הפרנקוס או מהתורגמנים. הם הפעילו לחץ על הקהל וגם רמזו על מקור הכסף… אך לא העזו לעשות זאת ישירות.

    יהודים מחלב שימשו בתקופות שונות קונסולים למדינות אירופיות. מהמפורסמים שבהם, היה הסוחר העשיר רפאל פיג׳וטו, שקיסר אוסטריה, יוסף השני, מינה אותו, בשנת 1784, להיות קונסול אוסטריה בחלב.

    נושאים קשורים

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    ההגירה מחלב למערב

    ההגירה מחלב למערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    עיקרי הגורמים להגירה של יהודי חלב בהיסטוריה

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) עיקרי הגורמים להגירה אם נרצה לסכם את הגורמים להגירה של יהודי חלב לאחר כ-2,000 שנות נוכחות...

    תחילת ההגירה מחלב – מאה ה-19

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) תחילת ההגירה וסיבותיה למרות אווירה אוהדת בתקופה זו, לכאורה ששררה באמצע המאה ה-19, החלו יהודים כאמור,...

    שכונות בחסיתה וג’מילייה – מקורות פרנסה ומסחר

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) מקורות פרנסה ומסחר במאות הראשונות התגוררו החלבים כאמור, בשכונת בחסיתה שכונתה - "חארת אל בלאד", - DOWN TOWN....

    השפעת הדפוס – בית־דפוס עברי ראשון בחלב

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) השפעת הדפוס שנת 1540 צוינה כשנת־מעבר מכתבי-יד לחומר מודפס. כתבי־יד בחלב היו מן הקדומים ביותר בעולם היהודי. במשך...

    מנהגי היומיום בחלב – מאת חיים סבתו

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) מנהגי היומיום בחלב בספרו של חיים סבתו - "אמת מאר״ץ תצמח" * (משמש כיום כריש מתיבתא "ברכת משה"...

    קהילת חלב – מעגל החיים

    קהילת חלב - מעגל החיים / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב 2009)

    חינוך ומסורת בחלב

    חינוך ומסורת בחלב / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב 2009)