דף הביתספר קורות העץעיקרי הגורמים להגירה של יהודי חלב בהיסטוריה

עיקרי הגורמים להגירה של יהודי חלב בהיסטוריה

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

עיקרי הגורמים להגירה

אם נרצה לסכם את הגורמים להגירה של יהודי חלב לאחר כ-2,000 שנות נוכחות באזור זה, בניגוד לסיבות שבעטיים היגרו יהודים מארצות אחרות, אם בשל צווי גירוש או סיבות אחרות, נראה זאת כך: –

1. היחלשותו של השלטון העות’מני בסוף המאה ה־17 ועד לפשיטת הרגל שלו ב-1875, גרם לירידה במסחר ולמתח רב כתוצאה מכך. התפתחותה של סטגנציה כלכלית במאה ה-20 השפיעה לא רק על יהודי סוריה אלא גם על כלל האוכלוסייה הסורית.

2. רעידת אדמה שהתחוללה ב-1822 וגרמה למותם של כ-1,000 יהודים (מתוך 3,000 הרוגים), הדבר גרם להרס רב ולנזק כלכלי.

3. עלילת הדם בדמשק שהתרחשה ב-1840 עקב מותו של הכומר תומאס, ועלילות דם נוספות שהתרחשו בחלב וחמה. אף המוסלמים “תפסו טרמפ” על גישת הנוצרים והחלו להאשים את היהודים בהיעלמותם של ילדים מבתיהם, והחלו ברדיפות מקומיות.

4. הקמתה של חברת “כל ישראל חברים” (כי״ח) בעקבות העלילות האלה במטרה לסייע ליהודי סוריה, ומבלי שהתכוונו הביאה בעקבותיה את ניצני תרבות צרפת והמערב – תרבות שהתנגשה עם המסורת התורנית של יהודי חלב.

5. ספינות הקיטור הגדולות שהחלו לשוט מאמצע המאה ה-19 באגן הים־התיכון.

הן לא יכלו לעגון בנמלי סוריה ועל כן פנו ליעדים אחרים. כך נחלש הייצוא המסחרי של חלב לארצות השכנות.

6. פתיחתה של תעלת סואץ ב-1869 הסיטה את נתיב׳ המסחר אל חלב וממנה, בעיקר למזרח הרחוק.

7. המהפכה התעשייתית באירופה (טרם הגעתה לחלב) גרמה לתחרות חריפה במחירי מוצרים, בעיקר בתחום הטקסטיל, והאטה את התעשייה והמסחר המקומי.

8. סוחרים יהודים התחברו למסחר החודר מהמערב ולחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות חדשות, תוך האטת פעילותם בחלב עצמה.

9. התפתחותו של משבר אידיאולוגי-תרבות׳ כתוצאה מהתגברות השפעתה של התרבות המודרנית, וכרסום במעמד התרבות התורנית השמרנית בחינוך שהתנגדה לחידושים.

10. הגעתם של ה״פרנקוס” בתחילת המאה ה-18 הרחיבה את ה״סדק” שאיפשר את חדירת תרבות המערב ואת השתלבותם של סוחרי חלב בפעילותם העסקית.

המרכז למורשת אר”ץ מברך על כל יוזמה של תיעוד והפצת מורשת ארם צובה (חלב) ומוכן לתת לה פרסום באתר שלנו. אין המרכז מתערב בתוכן של היזם שביקש לפרסם באתר שלנו ונענה בחיוב. לכן, הודעה זו מוגשת לציבור על ידי אותו יזם, באמצעותנו וללא מעורבות שלנו בתכנים שלה. 

נושאים קשורים

ארם צובה. קהלה. הועד הגשמי תרע”ט

ביאן חסאב ועד הגשמי ען סנה ואחדה : לתאריך ר"ח סיון תרע"ט. : דפוס י' סתהון הספרייה הלאומית

מפה של העיר חלב 1930

אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

מפה של העיר חלב – 1928

אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

תשנ”ג בהבזקים

מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993

מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב – 1992

מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב סקירתה של מירי בלומנפלד כתבת העיתון "חולון בת-ים" ב 1992 כתבת העתון ״חולון בת-ים״, מירי בלומנפלד, יצאה - אגב...

הנוער העברי בארם צובא בשנים 1945-1936 – מאת אברהם הללי ז”ל

העיר חלב הייתה מכונה בפי תושביה, היהודים והלא־יהודים, בשם ״חלב אש־שהבא״ (השם בערבית), דהיינו: ״חלב הלבנה״, לאמור: חלב, אשר צבעה לבן, ואין יודע מדוע.

יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק ב-28 אפריל 2003 שוטטת׳ ברחבי האינטרנט והגעתי לגמרי במקרה,...

בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS דגם של הקיר המערבי של בית כנסת דורה-אירופוס עם נוף...