יהודה היה נועז וגיבור מקטנותו, אמיץ מאוד. התגייס לצה״ל בשנת 1967 בעיצומה של מלחמת ששת הימים. במסגרת אימוניו עבר קורס צניחה, ולאחר זמן הגיע ליחידת צנחנים מובחרת. פעולותיו במסגרת יחידה זו היו לוטים בערפל. הוא שמר על סודיות גמורה. אם כי גונב לאוזני הוריו כי השתתף בקרב על כראמה, ובפעולות באיי גרין, שדוואן וביירות. צה״ל חישל אותו ונהיה בעל גוף בריא ואתלטי, גבור ונועז. עיניו החומות ירוקות הקרינו ניצוצות אש מעורבים במבטים מלאי חוכמה, רוך. וקומה זקופה.
מלחמת יום הכיפורים נפלה עליו כרעם. יום לפני זה חזר יהודה מהמילואים. למחרת היה בבית הכנסת בתפילת כל נדרי. וביום הכיפורים בשעה 12.00 בצהרים התחילה רעידת האדמה. רעש ומהומה ברחובות. קול אזעקה החריד את המדינה. יהודה נקרא לדגל. מיהר הביתה, לקח מספר חפצים והלך.
הלך ולא חזר. ביום 22.10.73 נפל יהודה במילוי תפקידו מעבר לתעלה. בן 24 היה במותו. יהי זכרו ברוך. ה, ינקום דמו.
אמו מרגלית מיאנה להתנחם שנים רבות, וכעבור עשר שנים התחברה נשמתה אליו לעד.