More
    דף הביתספר קורות העץבית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS

    בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS

    דגם של הקיר המערבי של בית כנסת דורה-אירופוס עם נוף לציורי הקיר הנרטיביים שלו והיכל התורה כפי שייתכן שהופיעו בין השנים 244 ל-256 לספירה. הציורים מבוססים על תצלומים שצולמו לפני 1967. הדגם נוצר על ידי Displaycraft בשנת 1972 (אוסף מוזיאון האוניברסיטה של ​​הישיבה).

    The Synagogue at Dura-Europos 


    זהו בית כנסת יפהפה מהמאה השנייה לספירה, שלמרבה הפלא קירותיו המצוירים נשמרו והם נמצאים כיום בשלמותם במוזיאון הלאומי בדמשק. דורה אירופוס התגלתה כעיר רומית שנמצאה במקרה על ידי משלחת בריטית ב-1921. בשנות ה-30 התגלה גם בית הכנסת, ובשל יופיים המיוחד של ציורי הפרסקו המקשטים את קירותיו ואת תקרתו הועברו בשלמותם, אבן אחר אבן למוזיאון בדמשק. לאחר שהוסרו הקירות התגלה מתחתיו בית-כנסת צנוע ועתיק יותר ממנו. אמנם דורה אירופוס רחוקה מחלב, אך הממצאים הארכיטקטוניים וקישוטי הפנים שלו שופכים אור על תרבותם של יהודי סוריה בעת העתיקה ועל הארכיטקטורה של בתי-כנסת שהחלה להתפתח.

    ממחקר מיוחד שערכה רבקה פושטקובצק׳ מאוניברסיטת בר-אילן והוצג בכנס בינלאומי באוניברסיטת בר־אילן (מאי 2007), אנו למדים שיהודים הגיעו למקום זה כבר בשנת 165 לספירה עם הצבא הרומי והקימו בעיירה זו, שהייתה ברובה מעין מחנה צבאי רומאי, בית כנסת קטן ומיוחד ששרידיו השתמרו יפה עד לחשיפתו ב-1932.

    בשנת 245 לספירה הורחב המבנה כך שיכול היה להכיל כ-120 מתפללים. תקרת בית הכנסת כללה אריחים שעליהם נרשמו שמותיהם של התורמים להרחבתו, וכן שמות גבאי בית הכנסת ואישי ציבור חשובים.

    הרומאים הקימו את דורה אירופוס כעמדה אסטרטגית ששלטה על רחבי מזרח סוריה עד לחופי הים התיכון. עם השנים ננטש המקום ורובה של העיירה כוסה בעפר מרוחות המדבר עד שנהפכה לעיר רפאים. הואיל ובית הכנסת היה קבור בחול במשך שנים רבות והודות ליובש המדברי, נשתמרו הציורים היפים והמיוחדים שהיו על קירותיו ועל תקרתו. יש לציין שגומחה שהותקנה בקיר המערבי של בית הכנסת שימשה כהשראה למוסלמים לבנות גומחה דומה (מיחרב) במסגדיהם עד עצם היום הזה.

    ממצאים אלו תרמו רבות להעשרת המידע על זהותם החברתית והתרבותית של יהודי מזרח סוריה. כאן גם בולטת במיוחד הדרך שבה פעלו היהודים לשמירת זהותם התרבותית בשילוב עם מציאות חיי היומיום, ותרומת המידע שנחשף להבנת המורכבות של חיי היהודים בתפוצות גם בתקופות אחרות.

    https://www.newliturgicalmovement.org/2011/12/dura-europos-synagogue-jewish- sacred.html

    נושאים קשורים

    בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק ב-28 אפריל 2003 שוטטת׳ ברחבי האינטרנט והגעתי לגמרי במקרה,...

    חלב – הכינוי הלועזי

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) חלב - הכינוי הלועזי בתקופה ההלניסטית כונתה חלב - ALEPOLIS, ובקיצור -ALEPO. כך היא מכונה ביום...

    חלב בעת העתיקה

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) חלב בעת העתיקה מבחינה גיאולוגית נמצאת חלב במרכזו של אגן נאוגֶנִי נרחב בצפון סוריה. במרכזו של...

    השם – צפדיה

    גם לשם - צפדיה הייתה תוספת: מבית באואבה. צפדיה מבית באואבה (לאלו שגרו בשכונה זו). באואבה - כינוי לשכונה בקרבת שער העיר חלב שלה סמטת-כניסה...

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    ההגירה מחלב למערב

    ההגירה מחלב למערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    עיקרי הגורמים להגירה של יהודי חלב בהיסטוריה

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) עיקרי הגורמים להגירה אם נרצה לסכם את הגורמים להגירה של יהודי חלב לאחר כ-2,000 שנות נוכחות...

    תחילת ההגירה מחלב – מאה ה-19

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) תחילת ההגירה וסיבותיה למרות אווירה אוהדת בתקופה זו, לכאורה ששררה באמצע המאה ה-19, החלו יהודים כאמור,...

    שכונות בחסיתה וג’מילייה – מקורות פרנסה ומסחר

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) מקורות פרנסה ומסחר במאות הראשונות התגוררו החלבים כאמור, בשכונת בחסיתה שכונתה - "חארת אל בלאד", - DOWN TOWN....