More
    Homeאולם תיעוד המחקריםבית הכנסת עדס בירושלים

    בית הכנסת עדס בירושלים

    בית הכנסת עדס בירושלים

    בית הכנסת הגדול עדס לעדת חלב מעיר תהילה וכתב כל קהילה ארם צובא, נוסד בשנת תרס”א 1901, שלט מאיר עינים זה באותיות נחשת בולטות מקדם אותנו על חזית בית הכנסת מבחוץ טרם כניסתנו לחצר בית הכנסת, ובית הכנסת עצמו, שכבר משרה אוירה עתיקה ומיוחדת, ובהמשך שמגיעים לשער בית הכנסת החיצון העשוי מברזל יצוק וכולו צורות של פרחים ושילובים עתיקים מענינים בראש השער נחקק על לוח מתכת הפסוק “פתחו לי שערים ויבוא גוי צדיק” כשמעליו ציור מגן דוד חקוק ומעליו המילה ציון, נכנסים אנו לחצר בית הכנסת המרוצף כולו אבנים ירושלמיות אדומות ובמרכז החצר בור מים שעוד נרחיב עליו בהמשך.
    ומגיעים אנו לדלת בית הכנסת העשויות מברזל כבד ועליהם כתוב באותיות בולטות הפסוק “זה השער לה’ צדיקים יבואו בו” וכן שמות התורמים יוסף ועובדיה עדס וכן שנת יסוד בית בכנסת שנת תרס”א, עיטורים נוספים על דלת בית הכנסת סמל השלטון התורכי ששלט אז בצורת חצי סהר ועיטורים נוספים מעל שער זה וכן על שני חלונות חקוק באבן ציור מגן דוד והמילה ציון.
    כפי שכתבתי לעיל במרכז החצר בור מים ששתו ממנו תקופות ארוכות ובפרט בימי המצור על ירושלים אשר היתה משוועת לכל טיפת מים ובאותם ימים זה היה רוח והצלה לתושבי השכונה ומתפללי בית הכנסת בעיקר.
    ברבות הימים כשלא היה יותר צורך בשאיבת מים מהבור, משמש בור זה לכל בתי הכנסת בשכונה לאמירת תשליך ביום ראש השנה ליד מקוה מים לכל המתפללים באזור.
    בחצר בית הכנסת היה חדר בינוני בגודלו בקומה ראשונה ומעליו עוד חדר כשמדרגות מתוך החצר מובילות אליו. שני חדרים אלו שימשו בכל מיני תקופות לשימושים שונים לפי הצורך והזמן למשל בחדר התחתון בתחליה היה מקוה טהרה לאחר מכן נהפך למחסן בית הכנסת ולאחר מכן שימש כמקלט בזמן מלחמת העצמאות בשנת 48, כשקיר בטון מזוין שמר על הפתח והחלון וזה הוכיח את עצמו, כי בדלתות חצר בית הכנסת עד היום מבחינים בחורים שנוצרו מקליעים שנורו על השכונה ועל בית הכנסת שבו התבצרו רבים מתושבי השכונה. כיום משמש חדר זה לחלוקת מצרכים לנזקקים ועניים.
    החדר העליון שישמש בעיקר מקום דירה לשמש בית הכנסת ולאחר מכן למחסן. בתקופה מסוימת לפני כ- 70 שנה המונים המונים היו פוקדים בתפילה את בית הכנסת והמקום היה צר מהכיל ולכן עשו מנינים מנינים בבית הכנסת המרכזי בחדר התחתון ובחדר העליון וכן בחצר בית הכנסת מעלות השחר ועד לשעה 10 בבוקר מנינים אחד אחרי השני. אך לצערנו בהיות והאוכלוסיה השתנתה, הזקנים מתו והצעירים עזבו לשאר חלקי העיר, ירד מספר המתפללים וכבר לא היה צורך בכל החדרים הנ”ל.
    כיום יש בחדר העליון כולל אברכים מצוינים הלומדים במטרה של רבנות ודיינות בית מדרש לרבנות ודיינות שנוסדה לפני כ- 15 שנה בשנת תשמ”ז ע”ש ולעילוי נשמת הרה”ג עזרא שעיו רב וחזן בית הכנסת במשך כ- 30 שנה ע”י בנו הרב יוסף שעיו ובהמשך נרחיב בענין זה.
    בחזית בית הכנסת שבתוך החצר מוצבת אבן זכרון משיש כשאותיות בולטות ובו מיזכר כי את בית הכנסת והחצר ועליות נבנה מאת האדונים יוסף בן יצחק עדס ועובדיה בן יאשיהו עדס ומסיים בפסוק כי ה’ יבנה ביתו במהרה אמן. זה נותן בגימטריה שנה יסוד בית הכנסת תרס”א 1901.
    אני מציין את כל זה להראות שהכל נבנה ביראת שמים טהורה ובכל צעד וצעד נכתבו פסוקים לשבח ולפאר את בית ה’ מקדש מעט.

    נעבור עתה אל הקודש פנימה בית הכנסת עצמו מספר דברים יחודיים בבית הכנסת:

    1. היכל הקודש

    בחזית בית הכנסת בצד מזרח מקיר לקיר ארון עשוי מחריטת עץ של פרחים ושערים מרהיבים ביופיים כמעט שקשה להבין איך שיד אדם עשתה הכל בעבודות יד מרוב הדיוק ובפרט לפני כמאה שנה שלא היה להם כלים כמו היום בתוך חריטת העץ,  כל קטע וקטע חריטה בעץ ובתוכה מושקעות אבני צדף וכן אבנים שחורות כעין גופר בצורת של מגן דוד גדולים וקטנים כל מגן דוד קטן עשוי כמעט מ-36 אבני צדף וגופר לפחות כך שאם נספור כמה יש בכל הארון יגיע לאלפים רבים. ארונות אלו משמשים כארון ספרים ובמרכז היכל הקודש כשמצדדיו שני חלות עץ לכל האורך ובכל חריטה בעבודת יד מעל ההיכל שם הויה ב”ה עשוי מאבני צדף כמו כן עשרת הדברות באותיות זהב ועל הארון מאמר חכמים “דע לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא”, באותיות זהב. אומן ההיכל שבנה אותה בא במיוחד מדמשק ועבד על הארון הנ”ל כמעט שישה חודשים רצופים.

    2. התיבה

    בזמן יסוד בית הכנסת נבנתה התיבה באותו סגנון של היכל הקודש, דבר שמרהיב ביופיו, אך בהיות התיבה ניידת נגנבה לאחר כמה שנים וכל המאמצים לגלות להיכן נעלמה עלו בתוהו וחבל על האובדן ולא משתבחין. לאחר גניבה זו נבנתה תיבה העשויה ממוזאיקה כשעולים אליה כמה מדרגות והיתה גבוהה ופתחים לה מכל הצדדים כשחזן בית הכנסת היה שולט ורואה את כל הפייטנים שישבו מולו כנגד ההיכל וכל המתפללים יכלו לראות החזן דרך הפתחים שבצדדים. לפני כ- 25 שנים חשבו לבנות משהו מודרני יותר מחשבה שיש בה טעות גדולה מאחר וכל בית הכנסת עשוי בצביון עתיק ובנו תיבה עשויה משיש חברון שהיתה ממש נטע זר בכל ריהוט בית הכנסת והיה צער גדול על ששברו את התיבה הישנה. לפני כשנתיים עלה במחשבה לחפש אומן שיבנה תיבה מעץ כדוגמת ההיכל ומצאנו אומן בשם יגאל תם שבימים אלה ממש סיים את בניית התיבה שדומה מאוד להיכל הקודש וגם שהדבר עלה סכומים גדולים מאד זה שווה כי עתה חזרה אוירת העתיקות והאצילות לבית הכנסת.

    3.ציורי בית הכנסת

    כבר נכתב הרבה בענין ציורי בית הכנסת שצויר ע”י האמן הידוע והדגול מיסד בית הספר לאומנות “בצלאל” מר יעקב שטרק בשנת תרע”ד ועבודת אומנות זו הוקדשה לטובת בית הכנסת ובצד ימין על הקיר המזרחי כתב כעין שלט קטן ובזו הלשון “עבודת ציור וקישוט בית הכנסת הוקדשה לבית הכנסת”, ובצד שמאל של הקיר המזרחי נכתב “ע”י הצייר יעקב שטרק “בצלאל” יחשת”ו” וכן כתב בצד אחד “שנת” ובצד שני “תרע”ג”. הצייר הנ”ל עבד על ציור בית הכנסת במשך ששה חודשים ובאותו הזמן נסגר בית הכנסת הגדול והיו מתפללים בחדרים הקטנים. יש כמה ענינים משולבים בציורים הנ”ל ראשית כל ציור סמל 12 השבטים וכן שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל משולבים אחד עם השני, כשבמרכז הפסוק ” “והביאותים אל בית קודשי ושמחתים בבית תפילתי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים”. אם נשים לב יש שינוי קטן כי במקום הפסוק נאמר “והביאוני אל הר קודשי” ואילו הוא כתב אל “בית קודשי” וכנראה שרצה לרמוז לבית התפילה בית הכנסת. ציורים באומנות מיוחדת מדהימה כי כל שבט קבל את הציור המיוחד לו בצורה עדינה מצד אחד ומרשימה מאוד מצד שני.

    ספור מענין ומיוחד אך מדגיש כמה הציורים היו משאירים רושם, בציור של שבט דן צויר ציור של נחש כמו שכתוב יהי דן נחש עלי דרך וכו’, אך כל כך היה מפחיד ציור נחש זה עד כדי כך שפעם אחת לפני שנים רבות, אשה צעירה שישבה בעזרת הנשים ממול לציור ראתה ציור זה ומרוב פחד הפילה את עוברה שהיתה בהריון ומאז החליטו לטשטש את הציור הנ”ל וצבעו אותו באותם גוונים של שאר הציורים.

    זה שנים רבות שבאים אמנים ציירים ידועי שם לבוא ולהתבונן בציורי בת הכנסת ועומדים משתאים על העבודה המרובה והמדויקת והיצירתית שהשקיע מורם ורבם מר שטרק וגם החשיבות שב”ה השתמר בצורה טובה.

    אך לצערנו מה שנשאר זה החלק העליון של ציורי בית הכנסת ואילו תקרת בית הכנסת העשויה מעץ ושהיתה מצויירת בציורי כוכבים וירח הנותן השראה של שבעה כוכבי לכת מעשה ידי אומן התקלקל ובזמן מסוים שגבאי בית הכנסת לא ידעו להעריך עבודה אומנותית זו וצבעו את התקרה וחבל חבל מאוד על זה, אותו דבר החלקים בחלק התחתון של בית הכנסת גם כן מאותה סיבה נצבעו ולא נותר מהם דבר ושוב חבל מאוד על כך.

    4. אביזרים מיוחדים בבית הכנסת

    לא היה חשמל ביציע ולכן השתמשו בכ- 36 מנורות שמן שהיו עשויות כולן מכסף טהור ובתוכם צלוחיות של שמן המשתלשלות מן התקרה ועוד שלושה גביעים ענקיים עם צלחות שמן גדולות מאוד שירדו לכיוון של ההיכל והתיבה כדי שיתנו אור גדול יותר למשרתי התיבה, ולצערנו שוב נגנבו או אבדו ולא נשאר רק 2 קטנות ואחד גדול. לאחר תקופת החשמל קבעו נברשת עתיקה וגדולה מאוד אשר משתלשלת מן התקרה על התיבה והיו מעלים ומורידים אותם על מנואלה וכבל חזק הקבוע בקיר וקשורה לנברשת וכך היו מעלים ומורידים אותם לניקוי וכו’. דבר נוסף מענין הנמצא עד היום בתקרת בית הכנסת מעל ההיכל משתלשלת אריגה של חבל ובתוכה ביצה גדולה של בת היענה ולפי המסורת זה נגד עין הרע. היה לנו בבית הכנסת 2 מנורות שויתי ה’ אשר אחד היה עשוי מקלף של צבי והשני היה מצריבה על זכוכית וממוסגרת ע”י עבודת עץ בדיוק כמו של ההיכל, אותו אומן, לצערנו לפני כשלוש שנים נגנבו מבית הכנסת יחד עם עוד חפצי קודש, וכל מאמצנו לגלות אותם בכל העולם עלו בתוהו ונעלמו, ושוב חבל.

    5. ספרי התורה

    בבית הכנסת יש לנו קרוב ל- 18 ספרי תורה חלקם עתיקים מאוד ובפרט אחד שהוקדש ע”י המקדישים, שתיקם עשוי כסף מיוחד בעבודה אומנות מיוחדת וכן ספרי תורה מגויל עתיקים שנכתבו ע”י הסופר חכם עזרא חלאק וכן חכם יהודה עטייה זצ”ל מחלב, וכן ספרים חדשים יותר שנכתבו ע”י הסופר הידוע והחשוב הרב עזרא שעיו זצ”ל שהיה חזן ורב בית הכנסת במשך כ- 30 שנה וכן ספר שנכתב ע”י בנו הרב יוסף שעיו הי”ו. מצויים ברשותנו מספר רימוני ספר תורה עתיקים ועליהם שומרים מאוד, כמו כן יש לנו פרכות העשויה מקטיפה ושזורה כולה בחוטי זהב ענפי פרחים, דבר יפה ויקר מאוד מבחינה אומנותית.

    6. נוסח התפילה

    לפי המסורת העתיקה של יהדות ארם-צובא כל שבת בשבתו יש מקאם דהיינו סולם אחר שבו מנגנים את התפילה. וכן כל הקטעים המיוחדים שאותם שרים פייטני מקהלת בית הכנסת לפי השירה המזרחית העתיקה, דהיינו מה שנקרא בערבית תאשויח וכן שירת הבקשות הקדושה, החזן מתפלל באותו מקאם כל התפילה ללא שום שינוי אלא משחקים באותו מקאם עצמו וזה המומחיות הגדולה של כל מיני עליות וירידות אבל באותו מקאם בצורה קבועה, תפילת ליל שבת במקאם נאווה תפילת מנחה במקאם ראשט מוצאי שבת במקאם ביאת ותפילת שחרית של שבת שהיא העיקר לפי סדר מיוחד המתאים לפרשה או להפטרה ובתפילת מוסף מתפללים את המקאם של שחרית של השבוע הבא לפי אותו סדר, בחגים התפילה במקאם עג’ם ובחג השני במקאם שיגא שהם המקאמים השמחים במקאם חג’אז שהוא עצוב יותר רק מספר פעמים בשנה כגון פרשת חיי שרה, פרשת ויחי. שבת חזון פרשת המרגלים בימי חול בדרך כלל במקאם שיגא פשוט שהוא קל ואפשר לרוץ בו. בימים נוראים נגון מיוחד מלא רגש הנהוג כך בקהיליות החלביות ולא במנגינה ירושלמית הנפוצה. סדר ישיבת המתפללים כולם לכיוון התיבה העומדת במרכז בית הכנסת כך שכל יחידי ומתפללי בית הכנסת יכולים להשתתף בתפילה ולראות את החזן והפייטנים מכל פינה וזה גורם להשתתפות כללית.

    בית הכנסת הזה זכה לחכמים וחזנים ידועי שם בכל הדורות ועד היום חזן שעמד לפני התיבה בבית הכנסת עדס יכול לומר שעבר את המבחן כי מאוד מאוד יש הקפדה כל טעם ולכל עליה או ירידה במקאם ובפרט שכל המתפללים מבינים בשירה ובדקדוקיה, כך שאי אפשר למכור להם מה שרוצים והכל חייב להיות מדויק בתכלית הדיוק, כפי הזכור לי התפללו כחזנים בבית הכנסת הרבנים הגדולים הרה”ג יעקב עדס זצ”ל וכן הרה”ג אהרון הררי רפול זצ”ל ולאחר מכן במשך כ- 30 שנה הרה”ג עזרא עבאדי שעיו זצ”ל לאחר פטירתו של הרה”ג משה עדס זצ”ל שהיה רב בבית הכנסת שימש הרה”ג עזרא שעיו וגם כרב בית הכנסת שהיה נותן שיעורי תורה מדי יום ביומו ומדי שבת בשבתו וגם כחזן מיוחד במינו בעל קול עצום מלא רגש ובפרט בימים נוראים שלא היה נשאר אחד שהיה יכול שלא להוריד דמעות בעת התפילה ובפרט בזמן התקיעות ביום ראש השנה שהתוקע היה אביו של הרה”ג עזרא שעיו הרב המקובל חכם יוסף שעיו זצ”ל שממש זה היה דבר מיוחד במינו ומכל העולם היו באים לשמעו תפילתו בימים נוראים ובשנים האחרונות לחייו הכריחו אותו לבוא לשמש בקהילות בניו-יורק ובמכסיקו כשליח צבור לימים נוראים. בעצם ימים אלו היו הימים הפורחים ביותר של בית הכנסת שאז הרב הנ”ל עמד בחזקה על כל דבר ועל פיו נעשה הכל ללא  שום מחלוקת וכמעט בכל שבת היו מזמינים פייטנים מיוחדים כאורחים וכן אישיות של אנשי תורה ואנשי הממשלה, דברים שהיו מושכים אליהם קהל מכל רחבי העיר והארץ והתפוצות. היו בו יחידי בית הכנסת אנשי סגולה כמו הרב דוד לניאדו והרב אברהם מתות והרב שלמה טוויל והרב יוסף בוזו ועוד ועוד רבים רבים שפארו את קיר המזרח במשך שנים רבות בלימוד זוהר קבוע יום יום ובבית הכנסת השתלבו מספר עדות מכל החוגים.

    מצב בית הכנסת היום משתדלים להתפלל באותה המסורת וכן יש לנו שיעורי תורה מדי יום ביומו וכן בשבתות כמו כן בימי חורף בשעה 3 לפנות בוקר אמירת הבקשות ובשבת אחה”צ בשעה 4 עונג שבת של פיוטים ודברי תורה כמו כן קיים ליד בית הכנסת מפעל העוזר לנזקקים בקמחא דפסחה הנקרא כתר שלמה. כמו כן בית מדרש גבוה לרבנות ודיינות הקיים כ- 15 שנה בשם “שערי עזרא” ע”ש הרה”ג עזרא שעיו רב וחזן בית הכנסת. בראש בית המדרש עומד בנו המשמש כראש ישיבה הרב יוסף שעיו וכבר ב”ה כארבעה דיינים המשמשים בקודש ועוד מספר גדול של רבני ערים רבני בתי כנסת רבני שכונות וכו’ וזה בזכותו של הרה”ג עזרא שעיו שבמשך שנים היה ר”מ בישיבת פורת יוסף והרביץ תורה לרבנים ולכן זכה שעל שמו נוסד בית המדרש הממשיך בללמוד וללמד הרב יוסף שעיו המשמש גם כרב בית הכנסת כשלצידו הרב יוסף ביזו חזן ראשי, ובימים נוראים שניהם משמשמים כחזנים כדי לעורר הלבבות ושיהיו תלמידי חכמים משרתי התיבה בימים נוראים כפי שהיה נהוג בחלב.

    בימים אלה במלאת 100 שנה ליסוד בית הכנסת מתכוונים לעשות מספר מסיבות ענקיות לציון מאורע זה בו ישולב ספר וכן סרט מיוחד המתעד הכל. יהי רצון שנזכה בבית מקדש מעט זה ישמעו תפילותנו ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בבנין בית מקדשנו ותפארתנו אמן.

    הכותב: הרב יוסף שעיו

    “אירוע 100 שנה של בית הכנסת עדס-ירושלים”

    סליחות בבית הכנסת “עדס“ ירושלים שנת 1999

    נושאים קשורים

    מדוע נקרא שמה חלב?

    מדוע נקרא שמה חַלַבּ? מסורות חלב ואגדותיה א' מאת אברהם כהן-טאוויל ז”ל (מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות*) בכל היסטוריה של עם או שבט מצוי חלק, אשר הוא...

    משהו מיוחד בתרבות יהודי חלב?

    משהו מיוחד בתרבות יהודי חלב? מאת אברהם כהן-טאוויל ז"ל (מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות*)  שירת הבקשות השאלה העומדת לפניי היא, מה מייחד יהדות זו? מה היא תרומתה...

    שתי שכונות היהודים בחלב / מאת פרופסור צבי זוהר

    עד לעשורים האחרונים של המאה ה־19, התגוררו כמעט כל יהודי חלב בעיר העתיקה, באזור שבמוקדו רובע "בחסיטה"