עם הבאת בטאון זה לדפוס, הלך מאתנו לעולמו, חבר יקר למרכז, אברהם כהן־טוויל ז”ל: חוקר, מחנך, איש ציבור דגול ורב־פעלים. מאמרו על שבתי־צבי, המתפרסם בגליון זה, מהווה גל-עד לסוף דרכו הספרותית והמחקרית. הנהלת המרכז. חבריו בארץ ובחו״ל, ואנוכי, מרכינים ראש לזכרו ופועלו. תהי מנוחתו עדן. אמן.
מורשתנו כוללת, ללא ספק. פעילות אנשי אר״ץ, בגלוי ובמחתרת, למען קיומו של העם היהודי ולמען שובו לארץ אבותיו. סיפורו של שאול כרמלי, הינו דוגמא אחת, מיני רבות, על כמיהת יהודי אר”ץ לארץ ועל פועלם לשרת את עמם.
אין ספק שהתיעוד הטוב היותר של מורשת כלשהי, הוא באמצעים מוחשיים: תמונה להסתכלות. מסמך לעיון, הקלטה לשמיעה או דבר־מה למישוש. השלמה לאמצעים אלה היא מלאכת תיעוד הזכרונות, סיפורי ההווי והעדויות. בחלק זה נכללים זכרונותיו של דוד ששון מברזיל, מקאמת החרוזים של אברהם הללי, סיפורו של אברהם שמי וכן ציור השער הקדמי — הנם שיש לו עוצמה משלו. כל אלה משלימים את ההיבטים השונים המשתקפים מתמונות וצילומים המתפרסמים באדיבותו של אלברט עבדי מבואנוס-איירס.
ולבסוף חייב אני תודה מקרב לב לקוראים. המבקרים והמשבחים כאחד. התייחסותם היא שכרי על עמלי.
