מחקר מאת ירון הראל: בחלב נהגו ללכת בערב שבת למערה שעל פי המסורת נתגלה בה אליהו הנביא ולקרוא שם את ״שיר השירים״. בפיוט ״לכה דודי״ נהגו בחלב לדלג על הבתים:״התנערי…״ ,״לא תבושי…״ , ״והיו למשסה…״, ״ימין ושמאל…״.
זאת, מכמה סיבות: יש האומרים כי בבתים אלו יש עניינים המעוררים עצב; אחרים טוענים כי משום שיש בבתים אלו מעניין הגאולה, השמיטו אותם בני חלב שכבר נכוו בעבר בנושא זה בתקופת שבתי צבי אשר הדיח אותם להאמין בו באמצעות מתן הוכחות לגאולה הקרובה; טעם נוסף הוא שבני חלב נוהגים באופן כללי לקצר את הפיוטים שהם שרים, ו״לכה דודי״ בכלל אלה..
מחקר מאת ר’ שלמה ענתבי סקא: מנהג אר”ץ אודות דילוג בבתים של “לכה דודי”
לגבי מנהג חלב בפיוט לכה דודי כתב החכם יצחק שחיבר ע”ה (1) : “ובענין ‘לכה דודי’ כך היו רגילים להסביר בחלב מטעם שיש בו רמז לשבתאי צבי. ואוסיף להגיד כי אבא מארי ז”ל תמיד היה מספר שבחלב היה זקן אחד שהיה מדליק נרות בט’ באב ואומרים שהיה מאותה הכת”(2) וכפי הנראה כוונתו לענין זה שנוהגים לומר רק הבתים “שמור וזכור” “לקראת שבת” “מקדש מלך” ו”התעוררי” ומשמיטים שאר הבתים(3) . וראה בתשובות החכם ע”ה בס’ רועה נאמן או”ח סי’ סט וכן המנהג פשוט בק”ק יוצאי אר”ץ בארגנטינה(4) .
(1) יצחק ירנן סי’ קט
(2)וכן עי’ בס’ “עיר של חכמים וסוחרים” (בורנשטיין-מקובצקי) עמ’ 167: “קיימת עדות מן המאה ה-20, של מאיר נחמד על ששמע בימי נעוריו מפי אביו זקנו שעוד לפני כמאה שנה בערך חי בחלב זקן ממשפחת דיין, שגר סמוך לבית הכנסת, ובט’ באב היה מדליק נרות רבים בחלון ביתו, והיה לועג לאלה ההולכים להתאבל, שהרי משיח כבר נולד”
(3) וכ”ה במחזור לשלש רגלים שהו”ל החכם שחיבר זצ”ל וכן המנהג פשוט בקהלות קודש יוצאי אר”ץ בארגנטינה. וכ”ה בסדור שערי רחמים ושערי רצון [שנת תק”א] ובטעם הדבר עיין עוד בדרך אר”ץ עמ’ נ-נא
(4) וכ”כ במחזור שלום ירושלים ראש השנה [עמ’ 425] “שמור וזכור, לקראת שבת, מקדש מלך, התעוררי התערויי: מנהג בני ארם צובא ה’ עליהם יחיו, לשיר רק חלק משירו של רבי שלמה אלקבץ הלוי” ארבעת החרוזים שסימנם ‘שלמה’ ולדלג על החרוזים שסימנם ‘הלוי’, כי יש בהם מלי דצערא: התנערי מעפר, לא תבושי ולא תכלמי, והיו למשסה שוסיך”
