היהודים בחלב
מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009)
היהודים התיישבו ב 40 נקודות יישוב בקירוב, בעיקר בצפון סוריה. בחלב, היה היישוב היהודי , הקדום והרצוף ביותר. קהילות אלו היו קטנות ובמשך הזמן הן התאחדו עם קהילות שכנות ומספרן הלך ופחת, עד שנשארו מהן כעשר קהילות. היו אלו קהילות אורפה, עינטב, קמישל׳ חמה, אנטיוכיה, חומס, טריפולי, דמשק, זרקה וחלב. חלק מקהילות אלו נמוג עד שלבסוף התרכזו היהודים בדמשק ובחלב. לאור זאת, הקהילה החלבית נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. קהילה שעברה גלגולים רבים שהיו ממרכיבי המסורת בין מזרח למערב ובין האסלאם ליהדות. מיקומה הגיאוגרפי של חלב בין בבל לארץ־ ישראל אפשר לקהילה לשמר את מנהגי היהדות של שני מקומות אלו. הקהילה שמרה על המקור הארץ ישראל׳ של נוסח התפילה בשלמות וקפדנות. מעט השינויים שהכניסו חזנים השתרשו במשך הזמן בנוסח זה נוסח ארץ ישראל. מקורות מן הגניזה מחזקים האמור את לעיל ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין.
במסעו של ר’ סעדיה גאון בשנת 921 לספירה ממצרים לבבל, התעכב בארם-צובא משום שהוא הכיר בערכה הרוחני עקב מפגשיו עם תלמידי החכמים. הוא אף החליט להאריך את שהות. במקום על מנת להתוודע לאופן לימודיהם .לידיעותיהם הרבות. בעת שהותו בחלב כתב את הפירוש ל”עשרת הדברות” בערבית בשם “אבתידא כלאמנא”, הנקראים עד היום בבתי הכנסת החלביים בישראל בשבת פרשת יתרו. מרכז מורשת אר”ץ ערך שנים רבות אירוע מיוחד לקריאתם בצוותא של “עשרת הדברות” בנוסח זה בערבית ובמנגינה מסורתית חגיגית
מעטות הן הידיעות שיש בידי החוקרים על אודות קהילת חלב עד למאה ה־11. במאה זו הייתה בה קהילה מסודרת שהייתה בקשרים הדוקים עם קהילות ארץ־ישראל ובבל. פרט לקשרים התורניים מתפתחים גם קשרי מסחר עם יהודי בבל, שחלק מהם אף באו לחלב והתיישבו בה. הם קיבלו את הכינוי”מסתערבים”.
המסתערבים
הכינוי מסתערבים ניתן לקהילות היהודיות העתיקות שחיו בסביבה מוסלמית מאות בשנים במזרח התיכון, שהיו דוברות ערבית. השם ניתן בעקבות הכינוי – מסתערבים ליהודים, שלדעת גנאלוגים ערביים לא היו ממוצא ערבי, אלא מצאצאי משפחות יהודיות מקומיות שנטמעו (מבחינת מנהגיהם) בסביבת משפחות ערביות. הנוצרים שאימצו לעצמם את אורח החיים הערבי נקראו “מוס(ע)־רבים”. הכינוי מסתערבים ליהודים הוא מן המאה ה־15, וראשוני המשתמשים בו היו יהודים שהיגרו מאירופה הנוצרית למצרים, ארץ ישראל וסוריה. המונחים אלמשריקה (“מזרחיים”) ו”מור׳סקוס” משמשים לעתים במקום מסתערבים.
המרכז למורשת אר”ץ מברך על כל יוזמה של תיעוד והפצת מורשת ארם צובה (חלב) ומוכן לתת לה פרסום באתר שלנו. אין המרכז מתערב בתוכן של היזם שביקש לפרסם באתר שלנו ונענה בחיוב. לכן, הודעה זו מוגשת לציבור על ידי אותו יזם, באמצעותנו וללא מעורבות שלנו בתכנים שלה.