More

    הפתגמים בחלב

    הפתגמים בארם צובה -חלב

    אמנון שמוש

    פתגמים שנאמרו בין יהודי חלב בערבית, מתוך הספר אר”ץ ומלואה (מחקרים בתולדות קהילת ארם צובא ותרבותה) שיצא לאור ע”י המרכז מורשת ארם צובא (חלב)  בשיתוף פעולה עם מכון בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים.

    לחץ כאן להורדת קובץ המחקר בPDF

    הפתגם הוא ביטוי קצר וקולע של חכמה עממית מצטברת. הרעיון שבו אוניברסלי, אך הניסוח לוקלי. אותו רעיון, אותה אמת, ניתן למצוא בניסוחים אינספור במקומות שונים בעולם, בתיאורים היונקים מן ההווי והפולקלור המקומי. החרוז והתקבולת מסייעים לזכור אותו כלשונו.

    כששמעתי מפי ׳חלבי׳ צעיר, יליד ברוקלץ, את הפתגם ׳כל תרנגול על מזבלתו קורא בקול גדול׳, שאלתי אותו מתי לאחרונה ראה תרנגול על מזבלה. ׳תבוא אתי בשבת למרכז הקהילתי שלנו׳, ענה לי.

    ליקטתי כמה פתגמים מן הזיכרון האישי, מימי הילדות בחלב, מאמא שהביאה אותם איתה לתל־אביב הקטנה, מהמשפחה ומהחברה החלבית בארץ. הופתעתי לגלות בנסיעותי, שפתגמם אלה נדדו לכל קהילות־הבת החלביות בעולם והוענקו(שלא לומר הונקו) לצאצאים, ספוגים במאכלים החביבים ובמנהגים הבלתי נשכחים.

    חן המקום על פתגמיו. חן הלשון הערבית־יהודית החלבית, שהמציאה ביטוי כמו ׳נאס־ מלאח׳, שהולך מסוף העולם ועד סופו. ביטוי זה, כמשל, שמשמעו הלשוני ׳אנשים טובים׳ ושימושו החברתי ׳שומרי מצוות׳, הוא יחיד במינו ומעיד על הקהילה שיצרה ופיתחה אותו. לא כן, לדעתי, הפתגמים. להם יש מקבילות בתרבויות אחרות, בלשונות שונות. החלב והדבש שבהם — הלשון והדימויים העסיסיים, כדרך אר״ץ בעלמא.

    איזא כאן סאחבַּכ עַסל, מא תלחַסוֹֹ כּוּלוׁ.

    אם ידידך עשוי דבש, אל תלקק אותו עד תום.

    כל דיכ עלא מזבלתו סיאח.
    כל תרנגול על מזבלתו קורא בקול גדול.

    אלי בנתכל עלא ג׳ארו. בינאם ג׳ועאן.
    מי שסומך על שכנו, ישן רעב.




    אל דב פי עין אמו ע׳זאל.
    הרב בעיני אמו עופר.

    מא ב׳תערף חַ׳יירי, חִתָא תעאשָר עַ׳יירי.
    לא תדע גדולתי, עד תכיר זולתי.

    אל זבאלָה ב׳תינְפוּש חאלָה.
    האשפה מנפחת את עצמה.




    אִש פִי אַחלא מן אִל חלאווָה? אִל סוּלחה בַעד אִל עַדאוָוה.

    מה מתוק מחלבה? סולחה אחר איכה.

    דָאר בַלַא ג׳אר ביסוָוא אַלף דינאר.

    בית בלא שכנים שווה מיליון שקלים.

    יא ג׳ארי, אנתָָ פי דארַכ – ואנא סי דארי.

    שכני החביב, אתה בביתך ואני בביתי — ואין ריב.




    לאווּ כאן אִל כַּלאם מִן פידָּה, אִל סְכּוּת מִן דַהַבּ.

    אם המלים כסף, השתיקה זהב.

    עָלא אַד פְרַישַכּ מִד אִג׳רַיכּ.
    התפרקד מלוא מיטתך, לא יותר.

    אִיזא כאן לַכ עַ׳רַד עַנד כַּלבּ, אוּללוֹׁ ׳יא סידי׳.

    אם אתה צריך דבר־מה מכלב, קרא לו ׳אדוני׳.




    אִל חְמאר בּירתִיבָּט בִּרסאנוֹ, אִל אִינסאן בִּלסאנו.

    החמור נקשר ברסנו, האדם – בלשונו.

    סעאה אִילא רַבַּכּ וּסאעה אִילא אַלבּאכּ.
    שעה ליוצרך ־ ושעה ליצרך.

    אִלִי בִּדִיא אִל בּאבּ, בִּסמאע גַ׳וואבּ.
    מי שמקיש בדלת בנחת, תשובה לו מובטחת.




    סַלָּם עַג׳ינַכּ לִיל חַ׳בּאז ווַלאווּ אָכַּל נוּסוֹ.

    מסור בצקך לידי אופה, גם אם יאכל מחציתו.

    אִחפַז אִרשַכּ אִל אִבּיד, אִיִלא יוֹם אִל אַסוּואַד.
    שמור את הגרוש הלבן עם החור. לאותו יום שחור.

    אִל ריזְאְְ בִל עַמל, וַלא מִן אִל אַמַל.
    הרכוש הוא פרי העמל, התקוה לא תצמיח זלזל.




    כִּתְרִית אִל חַרַכָּה, מא פִיהא באראכָּה.
    פעלתנות יתירה לא תביא ברכה.

    אִל כִּסל מא ביטַעמי עַסַל.
    העצלנות לא תאכילך דבש.

    כַּלבֵּיין בִּיִיאִתלוּ אַסַד.
    שני כלבים יגברו על לביא.




    אִיזא כאן ראגָ׳ע מִן אל סאפאר, ג׳יבִּ אִילא אַהלַכּ וּוַאלאווּ חַג׳רָה.
    אם אתה שב מנסיעה בנכר, הבא לבני ביתך ולו קומץ עפר.

    אִבּנוֹ עַלא כִתפוֹ, ובִּיפַאתָּש עַלָיה.
    בנו על כתפו, והוא שואל איפה.

    אַחסַאן מַתאַל סַם וַלַא חַבייתָָ הַם.
    טוב מטען רעל מגרגיר דאגה.




    לִאְמָה אִל זַאיִידָה, מא לה פַאיִידָה.

    נגיסיו מעל למידה, אין תועלת בצידה.

    בידא אִליוֹם אַחסַן מִן ג׳אנָ׳ה בוֹקרָא.

    טוב ביצה מיד בידיים מתרנגולת מחר ־ מחרתיים.

    סַאכַאתנָאלו, דַחַ׳ל הווֶא וחְמארו.
    שתקני לו, הכנים גם את חמורו.




    אִל עאנדוּ ג׳אגֶ׳ה, בִידַיינו בֵּידא.
    מי שיש לו תרנגולת, מלודם לו ביצה.

    תְע׳אדָה ותהאדָה, תְעאשָה ותמאשָה.
    ארוחת צהריים ולך לנוח, ארוחת ערב וצא לשוח.

    דַראבּנִי ובָּכָּה, סַבּאְני ושתאכָּה.
    היכני ובכה, הקדימני והתלונן.




    כַלבּ חִיר אַחסַן מן אַסַד מַרבּוּט.
    טוב כלב חופשי מלביא כבול.

    אִל סקָפאתִי חאפי, אל חַ׳איָאט עַריָאן ואִל נַג׳אר באבוֹ מַח׳לוע.
    הסנדלר יחף, החייט ערום והנגר דלתו רעועה.

    מא בִּחִיכ ג׳ילדוֹ מִיתְל דִיפרוֹ.
    לגירוד עורך אין כמו ציפורניך.




    אִיסאָל מוג׳ארָבּ וּולָא תיסאָל חַכִּים.
    שאל בעל ניסיון ואל תשאל רופא.

    אִלִי עאשָר אִל אוֹם אַרבּעִין יוֹם, סָאר מִינהוֹם ופִיהוֹם.

    מן שמתרועע עם חבורה ארבעים יום, הופך לחלק ממנה.

    ג׳אנָּה בַּלַא נָאס, מא בְּ׳תינְדָאס.
    גן עדן בלי בני אדם, לא ידרוך בו אדם.




    אִלִּי נִיתוֹ יִסתְרִיח, בִּיאוּל עַלַא כִּל שִי מְנִיח.
    מי שמחפש מרגוע, יאמר על כל דבר כי טוב.

    כל עכבה (עיכוב)- לטובה

    שעת אכילה – שעת מלחמה




    לחץ כאן להורדת קובץ המחקר בPDF

    נושאים קשורים

    מברכות החתונה בשפה הערבית בקרב יהודי אורפה וחלב- חלק א

    מברכות החתונה בשפה ערבית בקרב יהודי אורפה וחלב חלק א מאת סימה חרוב (אוסטר) לחץ כאן לחלק ב' אצל היהודים באורפה שבתורכיה ובחלב שבסוריה נהוגות, בנוסף לברכות...

    תמונת הזמנה לברית מילה בחלב 1931

    תמונת הזמנה לברית מילה בחלב שנת תרצ"א 1931

    למה? בחלב, מגילת אסתר תורגמה לערבית יהודית?

    למה? בחלב, מגילת אסתר תורגמה לערבית יהודית? מאת מנחם ידיד ז"ל לחץ להורדת המסמך בPDF במקור, מגילת אסתר נכתבה ונאמרה בלשון הקודש, אך יהדות ארם צובא וחכמיה...

    מדוע נקרא שמה חלב?

    מדוע נקרא שמה חַלַבּ? מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות בהוצאת המרכז למורשת ארם צובא -1993 מסורות חלב ואגדותיה א' מאת אברהם כהן-טאוויל ז”ל (מתוך הספר יהדות חלב...

    בקשות של שבת (באשות)

    "באשות" עוד לא נמצא מי שמתחרט על נוכחתו בבקשות השבת של חלב. זו הייתה חוויה עבור חבורת הילדים שבגילי.

    קיצור הלכות ומנהגי חודש אדר, תענית אסתר ופורים

    ”משנכנס אדר מרבים בשמחה“. כמו שנאמר במגילת אסתר: ”והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה“.

    המטבח בפסח

    בחלב-ארם צובא ערכנו שני לילות סדר. מייד אחרי חג פורים, הנשים מתחילות לנקות את הבית...

    משהו מיוחד בתרבות יהודי חלב?

    משהו מיוחד בתרבות יהודי חלב? מאת אברהם כהן-טאוויל ז"ל (מתוך הספר יהדות חלב בראי הדורות*)  שירת הבקשות השאלה העומדת לפניי היא, מה מייחד יהדות זו? מה היא תרומתה...

    תקיעת שופר-אריאל צפדייה-ארגנטינה

    תקיעת שופר-אריאל צפדייה-ארגנטינה- בית הכנסת יסוד הדת ("לַוָושֶה")

    הכתיב הﬠברי בארם צובא-ניץ אָלַם

    כתב יד הﬠברי בארם-צובא ידוﬠ בשם "ניץ אָלם" דהיינו; חצי קולמוס. לא ברור מה מקור השם. מה משמﬠותו ואיך התגבשה צורת כתיב זו המהווה סגנון מיוחד של כתיב רש"י.