אצל מו״ר עטרת ראשנו הרה״ג אברהם הררי רפול זצ״ל זקן רבני ארם צובא
מאת: אבישי בר־אושר
בשנים האחרונות השתדלנו הרב דן אילון מחבר ואני לבקר אצל רבותינו הזקנים לראיינם ולשתות בצמא מתורתם. אחד מאותם אחרוני הגאונים מהדור שעבר היה הרה״ג אברהם הררי רפול זצוק״ל – זקן רבני ארם צובא. ביום שישי ערש״ק פרשת דברים – ח׳ באב תנש״א הלכנו לקיים מצוות ביקור חולים אצל רבנו בבית אבות סיעודי שבשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. בהכנסנו לחדרו מצאנו את רבנו יושב על כורסא ומנמנם. לאפו היה מחובר צינור להזנה. שאלנו את האח הסיעודי למצב בריאותו והאם נוכל לשוחח איתו. האח השיב לנו בחיוב. הוא פנה לרבנו והודיעו כי באו לו אורחים.
הודינו לה׳ על זה היום אשר זכינו לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו לחסות בצילו של אותו צדיק חסיד ועניו משיירי כנסת הגדולה הנחשב בדורנו לזקן חכמי ארם־צובא וכדמות מיוחדת במינה בשל היותו גאון ובקי בכל מכמי-התורה וכל רז לא אניס-ליה בזכרונו המקיף והפלאי עד אשר פעמים רבות אין ספור תאמר לו שם של מישהו מיד ועוד תוך כדי דיבור יאמר לך שהשם הזה עונה לגימטריה פלונית או אלמונית. בהיותך עומד ומשתאה על גודל זכרונו העצום ועל צורת חשיבתו המהירה, ימלא את ליבך בכמה דברי תורה נפלאים ומבריקים, מתובלים בגימטריאות ובפרפראות שאוזן לא שמעה מעולם ודוגמא מעין זו אינה מצויה בדורנו אם לא מעשה ידי אומ״ן(ר״ת: אברהם מרדכי נסים).
מורנו ורבנו המופלג בחסידות ובענוה רבי אברהם הררי רפול זצ״ל אשר, למרות זקנותו, היה כמעין המתגבר קולח דברי תורה ללא-הרף. לא יניח לך עד אשר יחמם את’לבך עם כמה מעשי גדולים, צדיקים, אשר זכה להכירם וללמוד מהם חסידות וקדושה וראה הנהגותיהם והליכותיהם בקודש של כמה דורות מלפנים. אכן גדולה האבדה. זוכר אני, בהספדו, ציינו רבים כי, בעצם, עם פטירתו, איבדנו היסטוריה של 200 שנה; ססו שנה כמנין שנות חייו ! ו ססו שנה של התקופה שלפני כן.
אשרי עין רואתהו ״ספר תורה חי״ מהלך בתוכנו. הנה, בעת ביקורנו אצלו, על אף היותו מרותק לכסאו ולמיטת-חוליו ״לא פסיק פומיה מגירסא״ מאגדות לאדרות ומאדרות -לתהילים וחוזר חלילה. כדרכו בקודש עשרות שנים, שהיה משנן בעל פה, בשל היותו סובל מעניו. וכאן לצערנו אכן עמד להסתם מעיננו האור הגנוז הזה בסתימת הגולל אבל להרפות ממנו לא הסכמנו גם בקושי הגדול לשמוע ממנו כי כמעט שניטלה ממנו יכולת הדיבור, בכל זאת להשאר במחיצתו לא ויתרנו. כי, יתרון האור הגדול הזה הפלא ופלא כי להביט בפניו הלא בכל זאת זכינו ומאחר וראינו שהצדיק אינו עונה כמעט לאנשים הנצבים סביבו, הרהבנו עוז בנפשנו, לנסות לשמוע ממנו דברי אלקים חיים. אכן ניסה הצדיק ונענע לנו את שפתיו והיה כאומר דבר מה.
התאמצנו ככל יכולתנו להבין את דבריו ובקשיים מרובים, ניסינו לצרף כמה מילים ולראות את דבר המשפט שאמר. אמרנו בליבנו שמא אינו זוכר אותנו או אולי שכח מאיתנו. לפתע קם הרב דן אילון מחבר ובקול רעש גדול פנה אליו ״רבנו יזכור שאמר לי פעם: בראשית – ר״ת אברהם רפול בו שמחה ירושלים תבנה״. והנה לפתע קיבל הצדיק חיות כאילו הדברים הללו בראשית וחדשים הם. אכן נזכר במה שאמר פעם; חייך לעברנו כמודה לדברים הללו ובצערו הגדול כי נבצר מאיתו לדבר איתנו היה מתאמץ לומר דברי תורה ולתבלם בדפי גמרא בבחינת “תתחדש כנשר נעורייכי” בעל-פה ממש. הצטערנו שלא זכינו להבין את הרמזים ודברות קודשו המלהבים. לאחר כמה דקות של שהייה הזכרנו לו שמות של צדיקים שהוא היה מספר לנו מהם ענינים ואז כמעט שפרץ בבכי כי התחיל לספר דבר מה על איזה צדיק. מידי זוכרו אותו, התחיל מצטער ונראה כמי שמבכה אותו. זהו אותו גדול וצדיק ואשרי הדור והעם שזכה לצדיק כזה.
בנר ראשון של חנוכה כבה נרו של המאור הגדול אשר זרח אורו בשנת הנרו״ת וביום כ״ה כסלו תשנ״ב נתבקש לישיבה של מעלה. על זה נאמר ״בהעלות את הנרו״ת”. נודע לנו כי בעת הטבילה והטהרה שלפני הקבורה זוהר פניו היו מזהירים ומאירים מאוד ועל כך רמז הרב דן אילון מחבר וישימו׳ צניף׳ טהור׳ על׳ ראשו׳ – ס״ת רפו״ל.
יהי רצון שזכותו תגן עלינו!
השלמה:
עם כתיבת דברים אלו פגשתי את רבי אברהם דוויק הי״ו ואמר לי כי הדרשן המופלא חכם אברהם דוויק זצ״ל שתירגם את “שבט מוסר״ לערבית נפגש עם רבי אברהם הררי רפול זצ״ל לפני הדפסת הספר בשנת תרפ״ה ודרש לו רבי אברהם דוויק על הפסוק “כי תבנה בית חדש” – אם יש חידוש בתורה – כת״ב ר״ת (כי תבנה בית), אם לא כתבת החידוש אזי חלילה יחול המשכו של הפסוק ״ועשית מעקה״. מעק״ה ר״ת “מעלה על קרן הצבי”.
דברים אלו בשם חכם אברהם רפול זצ״ל נמסרו לר׳ אברהם דוויק הי״ו(נכדו של הדרשן המופלא ר׳ אברהם דוויק זצ״ל -מנ”כ בעיר התורה חלב).
ירושלים השלמה, שלהי חנוכה תשנ״ג – זהו תאריך הרשימה הזו לעצמי, שנה לפטירת רבנו.