זְלָאבִייהֶ
לביבות מטוגנות עם סירופ “שירה”
המאפה הזה מזכיר במרקמו את הסופגניה של היום. הזלאבייה הוא מאכל מתוק הנעשה מבלילת קמח חיטה, מטוגן בשמן עמוק ולרוב נספג בסירופ סוכר “שירה”.
הזלאבייה הוא מאפה נפוץ בכול העדות ובמטבחים רבים במדינות רבות במזרח התיכון כגון סוריה, איראן, עיראק, ירדן, לבנון, תוניסיה, אלג’יריה, מצרים וכמובן – גם בישראל, עם שינויים קלים במתכון ובצורה.
כל עדה מכינה את הזלאבייה בצורה האופיינית לה. יהודי חלב מכינים אותה בצורת בצקים, טבולים בסירופ סוכר, “שירה”. (על ה”שירה” ראה מתכון “אטאייף” בעמוד 14 ) בקרב העדות השונות, הזלאבייה הוא מאכל מסורתי לחנוכה בשל הטיגון שמסמל את נס פח השמן הנזכר בחג למרות שגם נהגו להגיש אותו בחג השבועות ובאירועים מיוחדים.
המצרכים
• 2 כוסות קמח
• 2 כפיות שמרים יבשים
• קורט מלח
• 1 כפית סוכר
• סירופ “שירה” להגשה
• שמן קנולה או תירס לטיגון עמוק
הוראות הכנה
מערבבים בקערה את המרכיבים היבשים לבצק, מוסיפים בהדרגה את המים ומערבבים הכל בידיים עד לקבלת מרקם חלק. הבצק אמור להיות רך מאד וגמיש אך לא נוזלי.
הבצק הרך נעים למגע. ואם תשמרו על ידיים רטובות – גם לא נדבק.
מכסים את הקערה במגבת לחה ומניחים להתפחה במקום חמים, עד שהבצק מכפיל את נפחו (כשעה וחצי).
מחממים שמן לטיגון עמוק.
הכנת הבצקים
אין צורך להקפיד על הגודל והצורה של הבצקים.
חשוב להרטיב את הידיים במים כדי שהבצק לא יידבק, לקחת ביד אחת מעט מהתערובת וביד השנייה לנתק אותו מיתר החומר. מכינים את הבצקים בצורה הרצויה ומכניסים אותם לשמן הרותח עד שמזהיבים ולאחר מכן מספיגים על מגבת נייר.
מתבלים את הבצקים החמים בתוך הסירופ “שירה” כדי לזגג אותם ומגישים על צלחת כשעוד חם או בטמפרטורת חדר טיפ השף
טיפ לטיגון: אם שומרים על חום שמן נכון ( 160-165 מעלות) הבצקים יספגו מעט מאד שמן. ניתן לדעת שהשמן בטמפרטורה הנכונה כשפיסת בצק שמכניסים לשמן צפה מייד. הבצק “צולל”- אם השמן קר מידי, אם השמן “סוער” מאד – להנמיך את הלהבה מעט.
