כמה נרות הדליקו בארם צובא (חלב) בחנוכה?
מאת פרופ’ ירון הראל
הרצאה במסיבת חנוכה תשס”ב -2001-12-16-
על חלב אומרים שהיא עיר של חכמים וסופרים. אז, של חכמים, אנחנו יודעים, של סופרים, עכשיו. גם במדינה שלנו התברכנו בכך שהולכים ומתרבים הסופרים מבני חלב, ואגיד לכם את האמת.
חלב זאת קהילה של איכות. הקהילה היא לא קהילה גדולה בן פורת יוסף. כן, אבל האיכות שלה היא איכות גדולה מאוד, וגם הסופרים.
היום, יש לנו שני סופרים גדולים מאוד מבני העדה: אמנון שמוש וחיים סבתו, ובשניהם, אני רוצה להתחיל את הדברים, עליהם אני רוצה לדבר אתכם הערב.
אמנון שמוש, בספר שלו, “דרך ארץ המשי”, באחת מנקודות השיא של הספר: לוקח ד”ר יצחק דיין את החתן שלו בבית שלו ברחביה בירושלים, לוקח אותו למזנון, ומראה לו חנוכייה ואומר לו:- תסתכל בחנוכייה ותגיד לי מה מיוחד בה?
-מסתכל החתן, שהוא לא חלבי, על החנוכייה ורואה דבר משונה: יש שמה תשעה קנים, זאת אומרת עשרה קנים – שמונה נרות, ועוד שני שמשים, ואומר לו יצחק דיין: ככה אנחנו בחלב מדליקים: שמונה נרות ושני שמשים.
עכשיו כל חלבי יודע מהי משפחת דיין: מוסתערבים. בחלב היו שני סוגים של אוכלוסייה: הספרדים והמוסתערבים, ומשפחת דיין היא מוסתערבית, לכן לפי אמנון שמוש, מי היה מדליק חנוכייה עם שני שמשים? המוסתערבים.
והנה בה חיים סבתו בספרו “אמת מארץ תצמח” ושם, גם כן בנקודת השיא של הספר, הולך הבחור ז’ק ספורטה למוזיאון הלובר, בפריז, ומה הוא רואה שם: חנוכייה. גם כן חנוכייה שמוכרת לו עם שני שמשים. ושם, הוא מגלה שהחנוכייה שייכת לסבא הגדול שלו הרב רפאל ספורטה. ספורטה: ספרדים, זאת אומרת עכשיו יש לנו: מצד אחד, סופר אחד שאומר שהמוסתערבים מדליקים עם שני שמשים, וסופר אחר שאומר שהספרדים מדליקים עם שני שמשים.
השאלה היא עכשיו מי הדליק בחלב עם שני שמשים? הספרדים או המוסתערבים?
אז אני רואה כאן הרבה פנים מחייכות ומהנהנים בראש. הרבה יודעים את התשובה. בוודאי שהספרדים, אבל, אמנון שמוש לא טעה סתם. אמנון שמוש, נפל קורבן לטעות דפוס.
בהוצאה חדשה של הספר “הולך תמים ודובר צדק” של חכם אברהם דיין, הוסיפו בסוף הספר “מנהגי בית הכנסת בארם צובא”, חכם זעפרני הוסיף זאת, ושם הוא כתב בלשון הזו: שבחנוכה המוסתערבים מדליקים שני שמשים, ונפלה שם טעות דפוס. היה צריך להיות שם כמובן הספרדים, אבל נפלה טעות דפוס, והתחלף, ועכשיו לדורות אנשים יקראו ויטעו. אז אני מזהיר אתכם, אם אתם מסתכלים שם בספר.
ספרדים היו מדליקים שני שמשים ושמונה נרות, והמוסתערבים היו מדליקים רגיל כמו שאר קהילות ישראל. אבל השאלה היא מעניינת:
למה הספרדים הדליקו שני שמשים? מה הסיבה? מדוע הם היו צריכים להדליק שמש נוסף?
אני מצאתי במשך השנים חמש סיבות.
את האחרונה קיבלתי השבוע מארצות הברית. מיד, אחרי שקיבלתי אותה תקף וירוס את המחשב שלי והוא נגמר. אבל אני אומר לכם את חמשת סיבות אלו:
שתי סיבות מופיעות בספרו של הרב שחיבר “יצחק ירנן” הוא אומר: הספרדים גורשו מספרד בחנוכה ובגלל שהם ניצלו ולא נהרגו ולא השתמדו בספרד, לזכר הנס הזה שקרה להם שהם יצאו בחנוכה מספרד, לכן, הם מדליקים שני שמשים.
עכשיו האמת היא שלדבר הזה, אין לו מה שיסמוך, זאת אומרת לא בחנוכה גורשו היהודים מספרד, אלה דווקא בחודש אב. ולכן לתירוץ הזה אין מה שיסמוך.
תשובה אחרת אומרת ככה: הספרדים היו אנשים עשירים, עכשיו, תזכרו: פעם, לא היה חשמל, אנחנו היום בפשטות הולכים מרימים את המתג ויש לנו חשמל, אבל פעם, את הבית להאיר זה היה דבר מאוד מאוד יקר. שמן היה דבר מאוד יקר. אנשים היו הולכים לישון כשהשמש הייתה שוקעת. לכן לא הייתה בעיה לקום להתפלל בהנץ, או לקום לבקשות. מה זה חכמה? אתה הולך לישון בשש בערב, אין בעיה לקום בשתיים בלילה. רק העשירים יכלו להאיר את הבית.
עכשיו, הספרדים כל ערב היו מדליקים בבית שלהם נרות. עכשיו אם ידליקו את הנרות האלה בחנוכה, מה יהיה ההבדל בערב רגיל? לכן הם הדליקו עוד נר אחד שיהיה הבדל בין ערב רגיל לבין ערב של חנוכה.
שבאו לחלב כנראה הם רצו שיהיה הבדל גם בינם לבין המוסתערבים, אז גם כן הם אמרו אנחנו נדליק עוד נר אחד כדי שיראו “שופוני יא נאס”. אני, יש לי כסף, אפשר להדליק עוד נר אחד.
יש סיבה שלישית אומרים שהספרדים הגיעו לחלב, לא יצאו מספרד בחנוכה אלה הגיעו בחנוכה לחלב, ולזכר זה שהם הגיעו בשלום ירדו מהאונייה בשלום לכן הם מדליקים נר נוסף.
סיבה נוספת, ואותה הרבה אנשים לא יודעים: כאשר הגיעו הספרדים לחלב לא היו יחסים כל כך טובים בין הקהל הוותיק המוסתערבים, לבין הספרדים. בהתחלה היו סכסוכים גדולים מאוד, אבל בסוף נעשה שלום, ולזכר השלום הזה שהמוסתערבים הסכימו לקבל את הספרדים בקהילה, לזכר זה, מדליקים הספרדים נר נוסף.
והסיבה האחרונה, וכאן זה קצת חידוש, כי משה כהן שדיבר לפני אמר: וגם אני ידעתי את זה עד לפני מספר ימים, שקהילת חלב יחידה בעולם, שיש שם קבוצה שמדליקה שני שמשים, אבל, לא ככה. מסתבר שיש יסוד למנהג הזה בגמרא, כבר במסכת פסחים דף ק”י עמוד א’. שמה, הגמרא מזהירה, מפני הזוגות, לא לעשות דברים בזוגות. ולכן היה חשש גם להדליק בלילה הראשון שני נרות. ולכן, יש שנהגו להוסיף עוד שמש אחד.
איפה מצאנו לזה עוד מקבילה, חלק מקהילת לוב, יהודי לוב, גם כן מדליקים שני שמשים. זה ההבדל בין המוסתערבים לספרדים.
ומילה אחרונה: אם נעשה חשבון, כמה נרות היו מדליקים בחלב ביום האחרון?
שמונה, ועוד שניים, עשר. רבותיי: היה עוד מנהג אחד בחלב. רק בבית הכנסת, לא בבית, עכשיו אל תגידו לי, אני לא זוכר, לא ראיתי אף פעם אלו דברים שהיו מקדמת דנן, ובמשך הזמן, נעלמו. בחלב, נהגו בבית הכנסת הגדול ובכל בתי המדרשיות חוץ מהחנוכייה, להדליק עוד שנים עשר נרות, כנגד שנים עשר קורבנות הנשיאים, שאנחנו קוראים מדי יום, בחג החנוכה. הווי, אומר, בחלב, הדליקו בבית הכנסת ביום האחרון, עשר ועוד שתים עשרה, עשרים ושניים נרות .