דף הביתספר קורות העץלשונם של יהודי חלב וחרוזיהם

לשונם של יהודי חלב וחרוזיהם

לשונם של יהודי חלב וחרוזיהם

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009)

קהילת יהודי חלב היא אחת הקהילות היחידות בקרב היהודים, שבמשך קרוב ל-2,000 שנה שמרו על הלשון העברית המקורית (הארץ־ישראלית). שפתם לא התפתחה ליידיש או ללאדינו. הם דיברו שפת קודש בעברית, ושפת החול – ערבית. הם אף זכו לשבחים מהרמב״ם בנושא זה. שמירת השפה העברית במשך תקופה כה ארוכה הקלה על אלו שעלו לארץ בהתאקלמותם בעברית. כל שנזקקו לו היה ליטוש-מה לעברית העכשווית. שיחם של החלבים כמו שיחם של תושבי המזרח מתובל באמרות ובפתגמים שהם חלק בלתי נפרד מתרבות השיחה העממית. פתגמים אלו עברו מדור לדור בקרב בני המשפחה ובין המשפחות לבין עצמן.

על מנת לשמר את מסורת השפה והביטויים כפי שהיו בחלב, פעל מרכז מורשת אר״ץ לשימור המורשת על ידי מאות הקלטות שנעשו מפי פייטנים מפורסמים ובהיגוי מקורי. פייטנים בודדים ומקהלות הוקלטו קרוב ככל שניתן להיגוי והניגון שבמקור כגון שירת הבקשות, “אבתידא כלאמנא” (עשרת הדברות), פזמונים לשבת ומועד, “שירת הים” ועוד. הוקלטו גם קטעי סיפורים, מנהגי מסורת, שירה ופיוטים. לא נפקד מקומן של הקללות בערבית-חלבית יחד עם פתגמים ואמרות בחיי היומיום.

הלהג היהודי-חלבי דומה מאוד ללהג׳ הערים באגן המזרחי של הים התיכון. למרות שהייתה ערבית מדוברת בחלב וסביבותיה, היו הבדלים בלהג (אופן הביטוי) של פעלים שונים. כך נוצר להג נוצרי, להג מוסלמי ולהג יהודי. ההבדלים התבטאו בעיצורים השונים זה מזה. “תפד־ל, תעשה ענה” – “בבקשה, אתה מוזמן לארוחת ערב אצלנו”, כך היו אומרים. או דוגמה של הביטוי – “כל מום בו “. היו משלבים ביטוי שלילי זה, המובן רק ליהודי. היו אומרים: “הנה הגיע פלוני כל־ מום ־בו”. ניסו לפארו והתכוונו להיזהר ממנו.

כפי שידוע, נהגו לבטא את האות – ק, כמו א’. השם – שקל! ביטאו שאלו(ו’ בחולם), בקלאווה – ביטאו – באלאווה. כלי הנגינה – קנון, מבוטא – אנון. האות- Z בלועזית, נכתבה בעברית -= ד’ ומבוטאת כשהלשון בין השיניים, כמו האותיות -th בלועזית. זה נלקח מהשפה הערבית. דוגמה נוספת – שם העיר ד’חלה, מבוטאת ונכתבת לעתים קרובות זחלה. מן המפורסמות הוא.

החלפת האות פ’ באות ב’. העיר חַלֶפּ מבוטאת – חַלֶבּ, אך בארץ היא נקראת – חַלָבּ.

יש לציין שכללים אלו לא חלו על מילים מספרי התפילה. שבוטאו תמיד במקור.

המרכז למורשת אר”ץ מברך על כל יוזמה של תיעוד והפצת מורשת ארם צובה (חלב) ומוכן לתת לה פרסום באתר שלנו. אין המרכז מתערב בתוכן של היזם שביקש לפרסם באתר שלנו ונענה בחיוב. לכן, הודעה זו מוגשת לציבור על ידי אותו יזם, באמצעותנו וללא מעורבות שלנו בתכנים שלה. 

נושאים קשורים

יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

משה ספדיה – אילו קירות יכלו לדבר –

"אילו קירות יכלו לדבר" הספר של משה ספדיה חיי באדריכלות 2024. יצאה לאור המהדורה העברית של ספרו של משה ספדיה, מגדולי האדריכלים בעולם, יליד חלב. משה נולד לאביו,...

בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק ב-28 אפריל 2003 שוטטת׳ ברחבי האינטרנט והגעתי לגמרי במקרה,...

בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS דגם של הקיר המערבי של בית כנסת דורה-אירופוס עם נוף...

חלב – הכינוי הלועזי

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) חלב - הכינוי הלועזי בתקופה ההלניסטית כונתה חלב - ALEPOLIS, ובקיצור -ALEPO. כך היא מכונה ביום...

חלב בעת העתיקה

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) חלב בעת העתיקה מבחינה גיאולוגית נמצאת חלב במרכזו של אגן נאוגֶנִי נרחב בצפון סוריה. במרכזו של...

השם – צפדיה

גם לשם - צפדיה הייתה תוספת: מבית באואבה. צפדיה מבית באואבה (לאלו שגרו בשכונה זו). באואבה - כינוי לשכונה בקרבת שער העיר חלב שלה סמטת-כניסה...

יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)