לפי מנהג יהדות ארם-צובא (חלב)
בנוסח המקורי בתוספת תרגום עברי
| ספר “מגילת רות”: | יצא לאור ע”י המרכז בשנת תשס”ה 2004 |
| עורך: | המרכז למורשת יהדות ארם צובא |
| ציורים: | מאת יצחק תורג’מן |
| שפה: | עברית/ערבית יהודית/ |
| זכויות יוצרים: | © המרכז למורשת יהדות ארם צובא |
| אוסף: | יעקב ורחל גינדי, Los Angeles USA |
פרסום דיגיטלי המאפשר אפקט היפוך דף תלת מימדי ע”י לחיצה בקצי התחתון או בחץ
הצמוד לספר
ניתן לפתוח את הספר במסך מלא באמצעות
שבסרגל בתחתית הספר
אמר רב־ זעירא: “המגילה הזו אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור; ולמה נכתבה? ללמדך שכר של גומלי חסדים (מדרש רות רבה ב, ט״ו). לגבי המקור של המגילה, שנינו בברייתא (בבא בתרא י״ד, ע״ב)”שמואל כתב ספרו, וספר שופטים ומגילת רות”. מדוע נקראת מגילת רות בחג השבועות? טעמים רבים נאמרו על כך: לפי שכתוב בתהילת המגילה קציר שעורים וקציר חיטים. ובחג השבועות מקריבים את שתי הלחם מהחיטים של התבואה החדשה.
עצרת היא זמן מתן תורתנו, ומגילת רות מדברת על התגיירותה של רות וקבלת עול תורה ומצוות על ידיה. לפי שמגילה זו כולה חסד, והתורה שניתנה בחג השבועות כולה חסד, שנאמר: “ותורת חסד על לשונה” (מדרש “לקח טוב” למגילת רות), מפני שדוד המלך עליו השלום נולד ונפטר בעצרת. ומגילת רות היא מגילת היוחסין שלו.
בשבח והודיה לה’ יתברך על שזיכני להוציא לאור את מגילת רות עם התרגום לשפה הערבית לפי כתב-יד עתיק, כמנהג ק״ק ארם־צובא (חלב). חכמי חלב זכר צדיקים לברכה תרגמו את המגילות לשפה הערבית, כדי שכל העם יבינו את משמעותן.
רות המואבייה, אמה של מלכות. הכריזה ואמרה לחמותה נעמי: “אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחרייך, כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקייך אלוקיי”. בהכרזה זו קיבלה רות על עצמה עול תורה ומצוות, והביעה את רצונה העז להיות חלק מעם ישראל שקיבל תורה ומצוות מסיני. ולכן זכתה לברכה הגדולה שנאמרה במגילה: “ישלם ה’ פעלך, ותהי משכורתך שלמה מעם ה’ אלוקי ישראל, אשר באה לחסות תחת כנפיו”. (מאת מנחם ידיד ז”ל)
מגילת רות – הקלטה של מר מקס טוויל
תודה לאתר PIZMONIM.COM
