דף הביתספר קורות העץמשבר תרבותי־אידיאולוגי בחלב 1924

משבר תרבותי־אידיאולוגי בחלב 1924

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009)

משבר תרבותי־אידיאולוגי

יחסם של הפרנקוס למנהיגות הרוחנית גרמה לסדק שהתפתח לכדי משבר בחיי הקהילה, שבעקבותיו גרם ב־1924, לייסודו של ארגון “בני ברית” שעם חבריה נמנו בעלי השכלה ובעלי מקצועות חופשיים מקרב החלבים. על אף סובלנותם הידועה של החלבים, שינוי זה היה גדול מכדי שיתקבל בקלות וללא התנגדות. החוגים הרבניים חששו שנאמנות חברי “בני ברית” למסורת היא רק חיפוי לחתירה כנגד הסטאטוס-קוו השמרני-דתי הקיים בקהילה. הם אף זכו לעידוד ותמיכה מצד הראשון לציון הרב יעקב מאיר ומראש רבני טורקיה הרב חיים בזיראנו. בין חברי הנהלת הלשכה של “בני ברית” היו מנשה עבוד,, משה כהן, 1עקב בידא, סליס הררי, אלי פנסו ועוד. האחרון אף שימש כמנהל מקומי של מוסדות כי״ח בחלב. בנוסף לארגון זה קם עוד ארגון המכונה “ועד בוגרי בתי הספר של האליאנס בחלב”, שלהקמתו התנגדו רבנים וגם אלי פנסו. מצב זה גרם לאי־שקט בחיי הקהילה.

יש לציין שפילוג זה לא התחולל על רקע כלכלי־חברתי אלא על רקע תרבותי־אידיאולוגי. על מנת להוסיף שמן על מדורת המחלוקת בתוך הקהילה, אסרו חכמי חלב על משפחות יהודיות לבקר בבתי קולנוע. עמדה זו החריפה עוד יותר את הניגודים וגרמה למהומה שהגיעה גם לעיתונות הסורית המקומית. ניסיונות תיווך הביאו לכדי שביתת־נשק, אך כמו כוס שהודבקה לאחר שנשברה”, המצב ממש לא חזר לקדמותו ונשארו משקעים שנמשכו שנים. הקלה מסוימת הושגה עת שם ארגון “בני ברית״ בעדיפות ראשונה מאמצים מצדו במאבק בהתבוללות, תוך הדגשת הממד התרבותי-דתי. למרות צעד זה הרגיעה שהושגה הייתה זמנית בלבד.

משבר עקרוני זה, שהתחולל במקביל להגירה למערב של יהודים מחלב, כולל תלמידי חכמים, גרם להידלדלות בשכבת חכמי הקהילה והחל תהליך שקיעתה הרוחנית של יהדות חלב. מרכז הכובד עבר בעיקר לירושלים, וגם ליעדים אליהם היגרו החלבים בהם הזדקקו הקהילות לתגבור המנהיגות הרוחנית-דתית. שכבת האוכלוסייה העממית יותר נשארה בינתיים בחלב. תמיכתה הטבעית של אוכלוסייה זו בערכי המסורת היו “נחמה פורתא” להנהגה הדתית, אך גם מצב זה הלך ונעלם בד בבד עם הגירתה של שיכבה זו לארץ־ ישראל.

המרכז למורשת אר”ץ מברך על כל יוזמה של תיעוד והפצת מורשת ארם צובה (חלב) ומוכן לתת לה פרסום באתר שלנו. אין המרכז מתערב בתוכן של היזם שביקש לפרסם באתר שלנו ונענה בחיוב. לכן, הודעה זו מוגשת לציבור על ידי אותו יזם, באמצעותנו וללא מעורבות שלנו בתכנים שלה. 

 

נושאים קשורים

הנוער העברי בארם צובא בשנים 1945-1936 – מאת אברהם הללי ז”ל

העיר חלב הייתה מכונה בפי תושביה, היהודים והלא־יהודים, בשם ״חלב אש־שהבא״ (השם בערבית), דהיינו: ״חלב הלבנה״, לאמור: חלב, אשר צבעה לבן, ואין יודע מדוע.

יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק ב-28 אפריל 2003 שוטטת׳ ברחבי האינטרנט והגעתי לגמרי במקרה,...

בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) בית הכנסת בדורה-אירופוס ־ DURA EUROPOS דגם של הקיר המערבי של בית כנסת דורה-אירופוס עם נוף...

חלב – הכינוי הלועזי

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) חלב - הכינוי הלועזי בתקופה ההלניסטית כונתה חלב - ALEPOLIS, ובקיצור -ALEPO. כך היא מכונה ביום...

חלב בעת העתיקה

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) חלב בעת העתיקה מבחינה גיאולוגית נמצאת חלב במרכזו של אגן נאוגֶנִי נרחב בצפון סוריה. במרכזו של...

השם – צפדיה

גם לשם - צפדיה הייתה תוספת: מבית באואבה. צפדיה מבית באואבה (לאלו שגרו בשכונה זו). באואבה - כינוי לשכונה בקרבת שער העיר חלב שלה סמטת-כניסה...

יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)