More
    דף הביתמסורת ותרבותנס מוסאן - עלילת דם

    נס מוסאן – עלילת דם

    נס מוסאן – עלילת דם

    יום “נס מוסאן” של ארם צובה (חלב) חל מידי שנה בי”ג בסיוון, כשבוע לאחר חג השבועות.

    בשנת התרי”ג ( 1852), בתקופת השלטון העות’מאני, אישה נוצרייה, יחד עם כמה בריונים, הגיעה למוסא מוסאן היהודי, אשר גר בשכונת היהודים שבעיר העתיקה של חלב, יחד עם משפחתו שכללה גם את בנו איצחאק (יצחק). בפי האישה היו צעקות והאשמות שהיהודים בחלב חטפו את בנה הנוצרי לשחיטה ולשימוש בדמו לצורך המצה של פסח. בצעקותיה טענה שבנה נרצח על ידי היהודים כפי שהם רצחו בזמנו את ישו, בנה של מרים. היא הטיחה בפני מוסן שידו ברצח זה, כי “הלא רק אתמול היה משחק עם בנך איסחאק ועכשיו נעלם” כדבריה. הייתה זו עלילת דם דומה לעלילת הדם שהייתה בדמשק (ב-1840) ולעלילות הדם השונות שהיו בערים אחרות בעולם. היא אף הגישה תלונה למפקד המשטרה במקום שהגיע לבית מוסן, תפס את הנער איצחאק, אזק אותו וכלא אותו לצרכי חקירה. האישה רתמה את המוטראן הנוצרי ששלח מכתב בנושא אל השר העות’מאני בדמשק הבירה, סולימן פאשה. זה האחרון התכונן להטיל גזרות קשות על יהודי חלב. הקהילה נכנסה לחרדה גדולה בזוכרם ברקע את עלילת דמשק הדומה שהתרחשה כמה שנים לפני כן. הוחל בתפילות ובבקשת סיעתא דשמיא להצלת המצב.

    בינתיים, נערכו חיפושים בסביבה, כולל בביתה של אותה מתלוננת. אז נמצא הנער הנוצרי מתחבא בבית אימו, מאחורי ערימת בגדים יחד עם המלמד שלו ששמו ברבור סאייג. ישנה גרסה אחרת שטוענת שהנער נמצא בכנסייה קרובה ולא בביתה של אמו. מכל מקום, כך ניצלו היהודים במעין “פורים שני של ארם צובה”. המונח “פורים שני” הוא שם כולל במורשת היהודית לעשרות ימים שבהם הייתה הצלה של יהודים מפרעות וגזרות קשות (דוגמת פורים שני של פסדובה, סרגוסה, שיראז, קהיר, רומא, וינץ ועוד-ראו ערך “פורים שני” בויקיפדיה).

    יום ההצלה הזה של יהודי חלב הוכרז על ידי חכמי הקהילה אז כיום משתה ושמחה, ושאין אומרים בו תחנון, כפי שנהוג בחגי ישראל. כך תיעד זאת חכם משה סיתהון ז”ל. חרף הזמן הרב שחלף מאז אותו אירוע, נשתמר יום זה כיום משמעותי ומכובד בקהילות רבות של יוצאי חלב, הן בארץ והן בתפוצות. כמעט כל הקהילות של חלבים בישראל מקפידות שלא לומר בו תחנון, (בירושלים-בבית הכנסת עדס, ברעננה-קהילת אר״ץ, בחיפה ועוד). וכן בקהילות בתפוצות (ניו יורק, בואנוס איירס, סאו פאולו, מקסיקו, פנמה ועוד), ממשיכים לציין את היום הזה כיום של הודיה והודאה על הנס שאירע ואין אומרים בו תחנון בתפילות.

    מאמר מרתק ומומלץ על ידנו לנושא נס מוסן, מופיע בספר “קנה וקינמון” של הסופר הדגול, אמנון שמוש ז”ל, תחת הכותרת: “פורים של ארם צובה”. לינק מצורף:  https://benyehuda.org/read/56673

    נושאים קשורים

    ארם צובה. קהלה. הועד הגשמי תרע”ט

    ביאן חסאב ועד הגשמי ען סנה ואחדה : לתאריך ר"ח סיון תרע"ט. : דפוס י' סתהון הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב 1930

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב – 1928

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    תשנ”ג בהבזקים

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב – 1992

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב סקירתה של מירי בלומנפלד כתבת העיתון "חולון בת-ים" ב 1992 כתבת העתון ״חולון בת-ים״, מירי בלומנפלד, יצאה - אגב...

    הנוער העברי בארם צובא בשנים 1945-1936 – מאת אברהם הללי ז”ל

    העיר חלב הייתה מכונה בפי תושביה, היהודים והלא־יהודים, בשם ״חלב אש־שהבא״ (השם בערבית), דהיינו: ״חלב הלבנה״, לאמור: חלב, אשר צבעה לבן, ואין יודע מדוע.

    יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

    מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

    ליל ביעותים בבית הכנסת הגדול והעתיק בחלב

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 סיפורים מחלב ליל ביעותים בבית הכנסת הגדון והעתיק בחלב מאת אברהם שמי אם לסבי מצד אמי לא היה האומץ הגדול ביותר,...

    האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)