מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)
עיקרי הגורמים להגירה
אם נרצה לסכם את הגורמים להגירה של יהודי חלב לאחר כ-2,000 שנות נוכחות באזור זה, בניגוד לסיבות שבעטיים היגרו יהודים מארצות אחרות, אם בשל צווי גירוש או סיבות אחרות, נראה זאת כך: –
1. היחלשותו של השלטון העות’מני בסוף המאה ה־17 ועד לפשיטת הרגל שלו ב-1875, גרם לירידה במסחר ולמתח רב כתוצאה מכך. התפתחותה של סטגנציה כלכלית במאה ה-20 השפיעה לא רק על יהודי סוריה אלא גם על כלל האוכלוסייה הסורית.
2. רעידת אדמה שהתחוללה ב-1822 וגרמה למותם של כ-1,000 יהודים (מתוך 3,000 הרוגים), הדבר גרם להרס רב ולנזק כלכלי.
3. עלילת הדם בדמשק שהתרחשה ב-1840 עקב מותו של הכומר תומאס, ועלילות דם נוספות שהתרחשו בחלב וחמה. אף המוסלמים “תפסו טרמפ” על גישת הנוצרים והחלו להאשים את היהודים בהיעלמותם של ילדים מבתיהם, והחלו ברדיפות מקומיות.
4. הקמתה של חברת “כל ישראל חברים” (כי״ח) בעקבות העלילות האלה במטרה לסייע ליהודי סוריה, ומבלי שהתכוונו הביאה בעקבותיה את ניצני תרבות צרפת והמערב – תרבות שהתנגשה עם המסורת התורנית של יהודי חלב.
5. ספינות הקיטור הגדולות שהחלו לשוט מאמצע המאה ה-19 באגן הים־התיכון.
הן לא יכלו לעגון בנמלי סוריה ועל כן פנו ליעדים אחרים. כך נחלש הייצוא המסחרי של חלב לארצות השכנות.
6. פתיחתה של תעלת סואץ ב-1869 הסיטה את נתיב׳ המסחר אל חלב וממנה, בעיקר למזרח הרחוק.
7. המהפכה התעשייתית באירופה (טרם הגעתה לחלב) גרמה לתחרות חריפה במחירי מוצרים, בעיקר בתחום הטקסטיל, והאטה את התעשייה והמסחר המקומי.
8. סוחרים יהודים התחברו למסחר החודר מהמערב ולחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות חדשות, תוך האטת פעילותם בחלב עצמה.
9. התפתחותו של משבר אידיאולוגי-תרבות׳ כתוצאה מהתגברות השפעתה של התרבות המודרנית, וכרסום במעמד התרבות התורנית השמרנית בחינוך שהתנגדה לחידושים.
10. הגעתם של ה״פרנקוס” בתחילת המאה ה-18 הרחיבה את ה״סדק” שאיפשר את חדירת תרבות המערב ואת השתלבותם של סוחרי חלב בפעילותם העסקית.
המרכז למורשת אר”ץ מברך על כל יוזמה של תיעוד והפצת מורשת ארם צובה (חלב) ומוכן לתת לה פרסום באתר שלנו. אין המרכז מתערב בתוכן של היזם שביקש לפרסם באתר שלנו ונענה בחיוב. לכן, הודעה זו מוגשת לציבור על ידי אותו יזם, באמצעותנו וללא מעורבות שלנו בתכנים שלה.