ביום כ״ג באדר תשל״ד (1973), דפק ביריון מקומי על דלת משפחת זכי וסלי קצב, בשכונת הג׳מיליה בחלב. זכי פתח את הדלת, ואז ירה בו הביריון, יריות רצח, תוך כדי השמעת קללות נמרצות על היהודים ועל היהדות.
זכי נפל מתבוסס בדמו, לעיני אשתו ושלושת בניו הקטנים.
בהלויתו השתתפה קהילת אר”ץ כולה: אנשים, נשים וטף. ההלויה נהפכה להפגנת מחאה קולנית נגד המשטר הסורי, ונגד עינוי היהודים ואפליתם — וכל זאת, תוך כדי גבורה וקידוש שם שמים: יהודים בסוריה ב 1973 מפגינים!! אנשי ח”מוכאבראת”, הלא הם המשטרה החשאית הסורית, התנפלו על משתתפי ההלויה במקלות ובשוטים, חטפו את ארון המת, וקברו אותו בחופזה ובריצת אמוק בבית הקברות היהודי בחלב.
עד היום, לא נמסרו ידיעות ברורות על הרוצח ועל העונש המגיע לו.
זכי קצב — קרבן נוסף לגבורה יהודית, ולמיעוט בתוך קהל צר ואויב.
זכי קצב
