More
    דף הביתחוברת דרכי אר"ץ גליון מס' 3שירה-מקאמה לימי הנעורים

    שירה-מקאמה לימי הנעורים

    שירה-מקאמה לימי הנעורים

    מאת אברהם הללי

    חוברת מס’3 שנת1988

    המקום: העיר חלב

    הזמן: שנות השלושים המאוחרות ותחילת שנות הארבעים

    גיבורי המקאמה: ילדים, בני משפחות דלות אצמעים, אשר עברו מסלול לימודים בשני בתי ספר: הראשון -בית הספר ״תלמוד תורה״, והשני – בית הספר ״אליאנס״.

    ״תלמוד תורה” או ״אל־כותאב״ בשפת אנשי המקום, פעל בגיטו היהודי, בחסיתא, אזור מגורים מעורב ביהודים ובמוסלמים. במרכזו שכן, בין היתר, מוסד לחולי־רוח ושוק ירקות. בית הספר ״אליאנס״ נוסד מאוחר יותר בפתח הגיטו, בבאב־אל-פרג’ כבית ספר מתקדם, וכדגם מועתק ל״אליאנס״ אשר שכן בשכונת היהודים האמידים בג׳מיליה, שם לא יכלו ילדי המשפחות הבינוניות והדלות ללמוד.

    מדובר בקבוצת תלמידים אשר התחילה ללמוד ב״תלמוד תורה״ והמשיכה ב״אליאנס״ לאחר יסודו. בין חברי הקבוצה נכללו, בנוסף לכותב מקאמה זו, יצחק שושן, תופיק שירו, רחמים אוס, תופיק צפדיה, יצחק ששו(שושן), משה כהן, יוסף כסאר ורחמים כאביה, המוזכרים במקאמה. הם היוו את הכיתה העליונה ב״אליאנס״ PREMIERE CLASSE, השתלבו בתנועת הצופים, והיוו חלק מתזמורת כלי הנשיפה של תנועה זו.

    שירה-מקמה-נעורים2

    (1 ) הכוונה לנשים שעסקו ״במקצוע״

    (2 ) מלבין כלי נחושת, מקצוע שהצריך אחזקת חנות מיוחדת לכך.

    (3 ) ״הכופר״, כינוי למוכר ירקות יהודי שהיה מכונה כך, משום שלא הקפיד על שמירת המסורת.

    (4 ) ברובעים השונים של העיר (5 ) מוכר הפול (6 ) בחשבון (7 ) לטועה

    (8 ) מכה על כף היד במקל שטוח

    (9 ) ״אל עלאה״ ו״אל פלאה״ אלה הן מכות במקל על כפות הרגליים, כשהן כפותות בחבל ומורמות כלפי מעלה.

    (10) כלא המשוגעים. לילדים נאמר שאם יהיו שובבים, הם יושלכו לכלא הזה.

    (11) ככר לחם

    (12) ממולאים

    (13) פסוק 2 בספר עובדיה: ״הנה קטן נתתיך בגויים בזוי אתה מאוד״, או, כפי שתורגם לערבית, בשפת העם, ״ג״חש חמור, פי תימק אל ג׳רדון״

    (14) חצי האי ערב

    (15) כמה מכות על כפות הידיים

    (16) שבועה בקנין ותקיעת כף

    (17) ריבוי של ״עלאה״ (ראה (9) לעיל)

    (18) ריבוי של ״פרחה״, שמחה. כותב המקאמה מזכיר פתגם שהיה שגור בפי הילדים לציין בעצב, את סיום ימי החופש מהלימודים בבית הספר כאשר נהגו לומר אז: ״כלץ אל־עיד ופריחתו, איג׳ה אל כותאב ועליאתו״ – היינו, נגמר החג ושמחותיו, התחיל בית הספר ומכותיו.

    (19) מסלול ההליכה עבר ליד אתרים שבהם לא נשמר המוסר.

    (20) דברי שירה שנלמדו לדקלום בעל־פה

    (21) הברזן והטמבור הם החצוצרה והתוף

    (22) בצרפתית TRAVAUX MANUELS סדנא לעבודות יד

    (23) בצרפתית.LOCAL, שם המועדון

    נושאים קשורים

    ארם צובה. קהלה. הועד הגשמי תרע”ט

    ביאן חסאב ועד הגשמי ען סנה ואחדה : לתאריך ר"ח סיון תרע"ט. : דפוס י' סתהון הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב 1930

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב – 1928

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    תשנ”ג בהבזקים

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב – 1992

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב סקירתה של מירי בלומנפלד כתבת העיתון "חולון בת-ים" ב 1992 כתבת העתון ״חולון בת-ים״, מירי בלומנפלד, יצאה - אגב...

    הנוער העברי בארם צובא בשנים 1945-1936 – מאת אברהם הללי ז”ל

    העיר חלב הייתה מכונה בפי תושביה, היהודים והלא־יהודים, בשם ״חלב אש־שהבא״ (השם בערבית), דהיינו: ״חלב הלבנה״, לאמור: חלב, אשר צבעה לבן, ואין יודע מדוע.

    יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

    מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

    האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)