More
    דף הביתתיעוד המחקריםשיר ציון – התקוה – בכתב יד

    שיר ציון – התקוה – בכתב יד

    שיר ציון – התקוה – כתב יד נוץ אלם (חצי קולמוס) מהשיר “תִּקְוָתֵנוּ” המקורי

    מכתבי יד של סלים צפדייה בן מזל ז”ל

    “הַתִּקְוָה” הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה הִמְנוֹנהּ של התנועה הציונית. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני הבתים הראשונים מהשיר “תִּקְוָתֵנוּ” של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר בשנת 1878. מקור הלחן כנראה ממקורות עממיים, אך חובר למלל על ידי שמואל כהן.(מקור מידע ויקיפדיה)

    תקוותנו

    כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
    נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
    וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
    עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

    עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
    הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה:
    לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,
    לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

    כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ
    לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת,
    וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ
    עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
    מְלֹא גְדוֹתַיו יִזֹּלוּ,
    וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
    בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    כָּל עוֹד שַׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים
    שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,
    וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
    עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאוֹם
    בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם,
    עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
    כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    שִׁמְעוּ, אַחַי, בְּאַרְצוֹת נוּדִי
    אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ:
    כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
    גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!

    עוד לא אבדה תקותנו…

    חצי קולמוס (בערבית נוצ-אלם)

    הוא כתוב רהוט ספרדי(נקרא גם כתב חצי קולמוס, ובערבית נוצ-אלם) הוא הכתב הקורסיבי(כתב יד) המוקדם שהתפתח מהכתב המרובע (אותיות דפוס), ואשר שימש את יהודי ארם צובא – חלב.


    נושאים קשורים

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    ההגירה מחלב למערב

    ההגירה מחלב למערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    עיקרי הגורמים להגירה של יהודי חלב בהיסטוריה

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) עיקרי הגורמים להגירה אם נרצה לסכם את הגורמים להגירה של יהודי חלב לאחר כ-2,000 שנות נוכחות...

    תחילת ההגירה מחלב – מאה ה-19

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009) תחילת ההגירה וסיבותיה למרות אווירה אוהדת בתקופה זו, לכאורה ששררה באמצע המאה ה-19, החלו יהודים כאמור,...

    שכונות בחסיתה וג’מילייה – מקורות פרנסה ומסחר

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) מקורות פרנסה ומסחר במאות הראשונות התגוררו החלבים כאמור, בשכונת בחסיתה שכונתה - "חארת אל בלאד", - DOWN TOWN....

    השפעת הדפוס – בית־דפוס עברי ראשון בחלב

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) השפעת הדפוס שנת 1540 צוינה כשנת־מעבר מכתבי-יד לחומר מודפס. כתבי־יד בחלב היו מן הקדומים ביותר בעולם היהודי. במשך...

    מנהגי היומיום בחלב – מאת חיים סבתו

    מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (2009) מנהגי היומיום בחלב בספרו של חיים סבתו - "אמת מאר״ץ תצמח" * (משמש כיום כריש מתיבתא "ברכת משה"...

    קהילת חלב – מעגל החיים

    קהילת חלב - מעגל החיים / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב 2009)

    חינוך ומסורת בחלב

    חינוך ומסורת בחלב / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב 2009)