More
    דף הביתתיעוד המחקריםשיר ציון – התקוה – בכתב יד

    שיר ציון – התקוה – בכתב יד

    שיר ציון – התקוה – כתב יד נוץ אלם (חצי קולמוס) מהשיר “תִּקְוָתֵנוּ” המקורי

    מכתבי יד של סלים צפדייה בן מזל ז”ל

    “הַתִּקְוָה” הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה הִמְנוֹנהּ של התנועה הציונית. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני הבתים הראשונים מהשיר “תִּקְוָתֵנוּ” של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר בשנת 1878. מקור הלחן כנראה ממקורות עממיים, אך חובר למלל על ידי שמואל כהן.(מקור מידע ויקיפדיה)

    תקוותנו

    כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
    נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
    וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
    עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

    עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
    הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה:
    לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,
    לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

    כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ
    לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת,
    וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ
    עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
    מְלֹא גְדוֹתַיו יִזֹּלוּ,
    וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
    בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    כָּל עוֹד שַׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים
    שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,
    וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
    עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאוֹם
    בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם,
    עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
    כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

    עוד לא אבדה תקותנו…

    שִׁמְעוּ, אַחַי, בְּאַרְצוֹת נוּדִי
    אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ:
    כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
    גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!

    עוד לא אבדה תקותנו…

    חצי קולמוס (בערבית נוצ-אלם)

    הוא כתוב רהוט ספרדי(נקרא גם כתב חצי קולמוס, ובערבית נוצ-אלם) הוא הכתב הקורסיבי(כתב יד) המוקדם שהתפתח מהכתב המרובע (אותיות דפוס), ואשר שימש את יהודי ארם צובא – חלב.


    נושאים קשורים

    ארם צובה. קהלה. הועד הגשמי תרע”ט

    ביאן חסאב ועד הגשמי ען סנה ואחדה : לתאריך ר"ח סיון תרע"ט. : דפוס י' סתהון הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב 1930

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב – 1928

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    תשנ”ג בהבזקים

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב – 1992

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב סקירתה של מירי בלומנפלד כתבת העיתון "חולון בת-ים" ב 1992 כתבת העתון ״חולון בת-ים״, מירי בלומנפלד, יצאה - אגב...

    הנוער העברי בארם צובא בשנים 1945-1936 – מאת אברהם הללי ז”ל

    העיר חלב הייתה מכונה בפי תושביה, היהודים והלא־יהודים, בשם ״חלב אש־שהבא״ (השם בערבית), דהיינו: ״חלב הלבנה״, לאמור: חלב, אשר צבעה לבן, ואין יודע מדוע.

    יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

    מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

    האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

    תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב/מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)