תמונה וסיפור

בטאון המרכז העולמי למורשת יהדות ארם צובה (חלב)
דרכי אר”ץ – גליון מס’ 10 סיון התשנ”ז – דצמבר 1998התורכים ששלטו בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לא אהבו את שאיפת העצמאות הלאומית של מנהיגי הישוב היהודי של אז. ב-4ו9ו הם החליטו לעשות מעשה וגירשו לחלב בסוריה את אותם מנהיגים.

הקהילה היהודית באר״ץ, היא חלב, קיבלה את המגורשים בסבר פנים יפות ובזרועות פתוחות. מבין ראשי הקהילה אז בלט מאיר נחמד ששימש ״נציג” של הסוכנות היהודית ודאג לארגן ״סרטיפיקטים” בהקצבה ליהודים מחלב כדי שיוכלו להגיע לפלסטינה – א״י לאחר כיבושה ע״י הגנרל אלנבי ב-1918.

צילום זה מציג את אותם מגורשים מארץ ישראל בעת קליטתם בבית החולים ״צדקה ומרפא” בחלב. את בית החולים ניהל אז עמנואל שעיו (עבאדי) (שישי משמאל בשורה העליונה בצילום). הצילום נלקח בחצר בית החולים.

אולי זה מנימוסי אר״ץ: המגורשים יושבים, והיהודים המארחים, נכבדי אר״ץ עומדים מאחוריהם. לא את כל האישים ניתן כיום לזהות. עמנואל קבסו ודוד קבסו הביאו צילום זה איתם, מחלב, עם עלותם ארצה ומסרו עותק מצילום זה לנשיא מדינת ישראל בעת עלותם ארצה, יצחק בן־צבי, שגם הוא נמנה על המגורשים דאז. האחים קבסו זיהו חלק מהמצולמים לפי הפירוט הבא: משלושת המצולמים בשורה הקדמית הראשונה, זיהו האחים קבסו רק את זה שבקצה השמאלי, משה שרת, בשורה השניה של היושבים: אליהו גולומב – שלישי משמאל, ולידו רביעי משמאל – דוד בן־גוריון, אחריו זאב ז׳בוטינסקי ויצחק בן צבי. שני היושבים הנותרים לא זוהו. בשורה העליונה בעמידה שכאמור כוללת רובה ככולה מנהיגי יהדות אר״ץ זוהו: מאיר נחמד – רביעי משמאל, עמנואל שעיו – שישי משמאל, ולידו עם הכובע האנגלי משה שלם, יהודי חלבי שהחזיק בתואר קונסול מטעם הממלכה המאוחדת – בריטניה. זכור לאחים קבסו שבין המגורשים המופיעים בצילום נמצא גם דב הוז, אך, הם לא הצליחו לאתרו בצילום.

עמנואל שעיו, מנהל בית החולים “צדקה ומרפא” שירת את יהודי אר״ץ במסירות רבה. באותם שנים פרצה מגפת טיפוס בעיר, בסוף מלחמת העולם הראשונה. עמנואל טיפל בחולים ולא שעה לאזהרה שהוא עלול להידבק במחלה, כך שאכן הוא נדבק בה ונפטר. הוא השאיר אחריו שני ילדים: בן בשם דוד שעיו ובת בשם טרה (אסתר) שעיו. דוד שימש מורה בבית-הספר של הקהילה “תלמוד תורה׳ ו-״אליאנס״ (“כל ישראל חברים”). מספר שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה העניקו הצרפתים ששלטו אז בסוריה לדוד שעיו ולמורים נוספים מה-״אליאנס” מלגה ללמוד בפריז. דוד נסע עם חבריו המורים הערבים וביניהם ג׳מיל מחפוז להשתלמות ארוכה בפריז. מאוחר יותר כבשו הגרמנים את פריז וקמה שם ממשלת וישי האנטישמית. הגרמנים והצרפתים של ממשל וישי חיפשו את היהודים בפריז כדי להעבירם למחנות ריכוז. ג׳מיל מחפוז הציע לדוד שיצהיר שהוא ערבי כדי שיציל את עצמו מכבשני הנאצים. דוד סירב, הצהיר על יהדותו בעת ביקור הגרמנים במוסד ההשתלמות שבו הוא שהה, הוא נתפס ונשלח למחנה ריכוז שממנו לא חזר.
הבת טרה שעיו נישאה בחלב למישהו ממשפחת עטיה שכיהן כמנהל בנקו די רומא בחלב. ילדיהם גרים כיום בפנמה סיטי ומשמשים פעילים מרכזים ביהדות פנמה ולמען מפעל הבונדס ומפעלי התמיכה במדינת ישראל כיום.

הצילום והפרטים כאן נמסרו ע״י דוד, ברוך ועמנואל קבסו -תל-אביב