More
    דף הביתמסורת ותרבותתפילה ובית הכנסת בחלב מאת ירון הראל

    תפילה ובית הכנסת בחלב מאת ירון הראל

    תפילה ובית הכנסת

    מאת ירון הראל

    הנוסח המוסתערבי הקדום של תפילת יהודי סוריה נדחק מאז הגעת מגורשי ספרד לדמשק ולחלב, ובמשך הזמן נוצר נוסח ״אחיד״, מעין מזיגה של הנוסח המוסתערבי עם הנוסח הספרדי. עם זאת בחלב הוסיף להתקיים מניין ששמר על סממנים רבים של הנוסח המוסתערבי, עד לשנת תרצ״ה (1935).

    על כל פנים, הסידורים שהיו בשימוש היו ברובם כמנהגי הספרדים שנדפסו בליוורנו, בתורכיה ולאחר מכן אף בארצות הברית.

    שני בתי כנסת מרכזיים היו בחלב: בית הכנסת הגדול אַלצָפְרַא, שבנייתו יוחסה לשר צבאו של דוד המלך, יואב בן צרויה, ובית נשיא. היו גם בתי כנסת פרטיים, והם מוקמו בבתי מדרש, כמו למשל מדרש סיניור משה חסיד פיג׳וטו, או בישיבת ״דגל התורה״ של הרב משה טויל. בשכונה החדשה גָ׳מיִליֶה נבנה במאה העשרים בית כנסת ״שעיו״. לעומת זאת בדמשק היו למעלה מעשרה בתי כנסת ציבוריים מלבד בתי הכנסת הפרטיים בבתי הגבירים.

    בבית הכנסת אלצפרא היו שבעה היכלות. בהיכל הדרום־מזרחי היה חלון ובו שכן כתב היד הקדום של התנ״ך הידוע בשם ״כתר ארם צובה״. מי שנתחייב בשבועה בבית הדין היה נשבע על הכתר. המשביע היה בן משפחת דיין, שהתייחסה לדוד המלך. כמו כן הייתה שם מערה שעל פי המסורת נגלה בה אליהו הנביא. אשר על כן בעת צרה היו באים לשם אנשים ומדליקים נרות. ארון הקודש היה בנוי כעין חדר. כניסה לחדר זה לשם הוצאת ספר התורה חייבה חליצת נעליים.

    מנהג היה קיים בימי החול בבית הכנסת אלצפרא ובבית נשיא, ועל פיו קמו מתפללים בשעה שתיים לפנות בוקר לתיקון חצות, ולאחר מכן היו מי שלמדו בקבוצות ״זוהר״, משניות או בספר חוק לישראל. גם לאחר התפילה נותרו מתפללים כדי ללמוד בחוק לישראל בעודם עטויים בטלית ובתפילין. במנחה ובערבית התקיימו כמה מניינים ואחר כך למדו שיעורי מוסר.

    בדמשק ובחלב נאמרו ברכות השחר בדרך כלל בבית, ואילו התפילה בבית הכנסת החלה מהקטע ״ותתפלל חנה״. לפני תפילת העמידה – כפי שנקראה תפילת שמונה עשרה בפי יהודי סוריה – נהגו להביט לאחור ולצדדים ולהחוות תנועת כבוד כלפי העומדים בסביבה שיתכבדו ויעברו להתפלל מלפנים. הייתה זו מעין בקשת רשות שמטרתה להידמות למלאכים שקיבלו עול מלכות שמים זה מזה ובכך סימלו את האחדות והאחווה שביניהם.

    בדמשק החלו בשאלת הגשמים בתפילת העמידה(״ברך עלינו… ותן טל ומטר לברכה״ וגו׳) בז׳ בחשוון כמו בארץ ישראל, ואילו בחלב החלו לומר ״ברך עלינו״ כמנהג הגולה, רק משחלפו שישים יום לאחר תקופת תשרי.

    נושאים קשורים

    ארם צובה. קהלה. הועד הגשמי תרע”ט

    ביאן חסאב ועד הגשמי ען סנה ואחדה : לתאריך ר"ח סיון תרע"ט. : דפוס י' סתהון הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב 1930

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    מפה של העיר חלב – 1928

    אוסף המפות על שם ערן לאור, הספרייה הלאומית

    תשנ”ג בהבזקים

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב – 1992

    מבט על חיי היומיום בתקופה האחרונה בחלב סקירתה של מירי בלומנפלד כתבת העיתון "חולון בת-ים" ב 1992 כתבת העתון ״חולון בת-ים״, מירי בלומנפלד, יצאה - אגב...

    הנוער העברי בארם צובא בשנים 1945-1936 – מאת אברהם הללי ז”ל

    העיר חלב הייתה מכונה בפי תושביה, היהודים והלא־יהודים, בשם ״חלב אש־שהבא״ (השם בערבית), דהיינו: ״חלב הלבנה״, לאמור: חלב, אשר צבעה לבן, ואין יודע מדוע.

    יהודי חלב בקובה (KOBE), יפן מאת אורית ששון

    מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’ 16    שנת: 2009 לחץ כאן להורדת קובץ PDF

    ליל ביעותים בבית הכנסת הגדול והעתיק בחלב

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 סיפורים מחלב ליל ביעותים בבית הכנסת הגדון והעתיק בחלב מאת אברהם שמי אם לסבי מצד אמי לא היה האומץ הגדול ביותר,...

    האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא

    מתוך החוברת דרכי אר”ץ מס’7 שנת 1993 פעמי אר"ץ גזר דין האחים אדמון, אבי, ויעקב שאשו מספרים על אבא הפרשת אותה אגולל בפניכם חתחוללה. בחלב. בשלהי שנת 1956....

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20

    יעדי ההגירה מהעיר חלב במאה ה-20 / מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)