Home אולם תיעוד המחקרים תפילה ובית הכנסת בחלב מאת ירון הראל

תפילה ובית הכנסת בחלב מאת ירון הראל

תפילה ובית הכנסת

מאת ירון הראל

הנוסח המוסתערבי הקדום של תפילת יהודי סוריה נדחק מאז הגעת מגורשי ספרד לדמשק ולחלב, ובמשך הזמן נוצר נוסח ״אחיד״, מעין מזיגה של הנוסח המוסתערבי עם הנוסח הספרדי. עם זאת בחלב הוסיף להתקיים מניין ששמר על סממנים רבים של הנוסח המוסתערבי, עד לשנת תרצ״ה (1935).

על כל פנים, הסידורים שהיו בשימוש היו ברובם כמנהגי הספרדים שנדפסו בליוורנו, בתורכיה ולאחר מכן אף בארצות הברית.

שני בתי כנסת מרכזיים היו בחלב: בית הכנסת הגדול אַלצָפְרַא, שבנייתו יוחסה לשר צבאו של דוד המלך, יואב בן צרויה, ובית נשיא. היו גם בתי כנסת פרטיים, והם מוקמו בבתי מדרש, כמו למשל מדרש סיניור משה חסיד פיג׳וטו, או בישיבת ״דגל התורה״ של הרב משה טויל. בשכונה החדשה גָ׳מיִליֶה נבנה במאה העשרים בית כנסת ״שעיו״. לעומת זאת בדמשק היו למעלה מעשרה בתי כנסת ציבוריים מלבד בתי הכנסת הפרטיים בבתי הגבירים.

בבית הכנסת אלצפרא היו שבעה היכלות. בהיכל הדרום־מזרחי היה חלון ובו שכן כתב היד הקדום של התנ״ך הידוע בשם ״כתר ארם צובה״. מי שנתחייב בשבועה בבית הדין היה נשבע על הכתר. המשביע היה בן משפחת דיין, שהתייחסה לדוד המלך. כמו כן הייתה שם מערה שעל פי המסורת נגלה בה אליהו הנביא. אשר על כן בעת צרה היו באים לשם אנשים ומדליקים נרות. ארון הקודש היה בנוי כעין חדר. כניסה לחדר זה לשם הוצאת ספר התורה חייבה חליצת נעליים.

מנהג היה קיים בימי החול בבית הכנסת אלצפרא ובבית נשיא, ועל פיו קמו מתפללים בשעה שתיים לפנות בוקר לתיקון חצות, ולאחר מכן היו מי שלמדו בקבוצות ״זוהר״, משניות או בספר חוק לישראל. גם לאחר התפילה נותרו מתפללים כדי ללמוד בחוק לישראל בעודם עטויים בטלית ובתפילין. במנחה ובערבית התקיימו כמה מניינים ואחר כך למדו שיעורי מוסר.

בדמשק ובחלב נאמרו ברכות השחר בדרך כלל בבית, ואילו התפילה בבית הכנסת החלה מהקטע ״ותתפלל חנה״. לפני תפילת העמידה – כפי שנקראה תפילת שמונה עשרה בפי יהודי סוריה – נהגו להביט לאחור ולצדדים ולהחוות תנועת כבוד כלפי העומדים בסביבה שיתכבדו ויעברו להתפלל מלפנים. הייתה זו מעין בקשת רשות שמטרתה להידמות למלאכים שקיבלו עול מלכות שמים זה מזה ובכך סימלו את האחדות והאחווה שביניהם.

בדמשק החלו בשאלת הגשמים בתפילת העמידה(״ברך עלינו… ותן טל ומטר לברכה״ וגו׳) בז׳ בחשוון כמו בארץ ישראל, ואילו בחלב החלו לומר ״ברך עלינו״ כמנהג הגולה, רק משחלפו שישים יום לאחר תקופת תשרי.

Exit mobile version