תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

תקנות רבנים בפזורה החלבית במערב

בכנס בר-אילן ב-2007 העלה הראשון־לציון הרב שלמה משה עמאר על נס את דבקותם של יהודי חלב במסורת לאורך דורות. הוא צ״ן כי”יהודי חלב היו הקהילה הנאמנה ביותר עד כדי קיצוניות להלכה הכתובה ב״שולחן ערוך”. הם לא מעגלים פינות ולא מוותרים על כהוא זה. כך נוהגות הקהילות החלביות בניו יורק, בבואנוס א״רס, במכסיקו ובברזיל. על גישתם זו של החלבים להלכה עמד אף הרמב״ם כבר במאה ה-12.

דבקותם של יהודי חלב במסורתם, התפזרותם ביעדים שונים בעולם לסביבה תרבותית ואתנית שהייתה זרה להם, העלתה את הצורך בפסיקות רבנים ובקביעת תקנות להמשך שמירת המסורת תוך התמודדות עם סביבה ועם מצבים שלא היו קיימים בזמן שהותם בחלב. תחומי הפסיקה נגעו בעיקר לנישואין עם יהודים שאינם בני הקהילה, לענייני כשרות, לגיור ועוד. תקנות שהוצאו בקהילה אחת הפכו לעתים למחייבות גם בקהילות אחרות.

כך למשל, תקנה שהוצאה ב- 1927 בארגנטינה אושררה ב- 1935 בניו יורק כתקנה בסיסית ומחייבת גם בניו יורק. מטרתה של תקנה זו הייתה:

• להקים מעין “חומת ברזל” להגנה על שלמותה של הזהות הדתית, לחזק יסודות האמונה וטוהר דתה שהוחזקה מאות בשנים בחלב.

• למנוע מרבני הקהילה לאשר המרות דת.

• להזהיר את בני הקהילה המתעלמים מאזהרות אלו, שלא יאשרו לחברי קהילה אחרים לשאת את צאצאיהם.

בארגנטינה למשל, נאסרו נישואין עם גרים עד קץ הימים. יוצאים מן הכלל: גרים שעלו לירושלים ועברו תהליך גיור על ידי בית-דין ירושלמי, רק אז יאושרו בארגנטינה נישואין עם גר. מעשית, לא ידוע על ניצול אופציה זו. המעניין הוא שאימוץ ילדים היה מותר. הנוסח בעברית של תקנה זו מ־1935: “לשום גבר או אישה חלביים אין את הזכות להינשא ללא־יהודיים, כולל גרים”.

ב־1938 אושררה פסיקה זו על ידי הרבנות הראשית של פלשתינה, הרבנות האשכנזית והקהילות החלביות של ירושלים ורבנות חלב.

ב־2006 הוצאה תקנה הממחישה את סובלנותם של רבני חלב למקרים יוצאים מן הכלל הקובעת:

אימוץ גרים – מותר.

גיור כן ואמיתי מחוץ לקהילה שלא לצורך נישואין.

גיור כן ואמיתי יחד עם נישואין כנים ואמיתיים.

כל הפסיקות הנ״ל ונוספות עד ימינו אלו נובעות מהצורך לענות על בעיות ומצבים שהתעוררו בנכר, מתוך כוונה לשמור על טוהר המוצא והמסורת – מצב הקיים עד עצם היום הזה. העובר על תקנות אלו מוקע מהקהילה לתמיד.