ש א ל ה1
מסאיל אהל חלב לרמבמ ז״ל.
אלמסאלה אלאולי.
מא יקול סידנא פי אלקיאם פי אלצלאה אלצגירה2 אלתי אלפהא רבי׳ סעדיה גאון ז״ל וכתבהא ללסבות ואלאעיאד ואיאם אלפרח הל ינבגי ללצבור אלקיאם פיהא פי איאם אלסבות ואלאעיאד אלדי קד אסקטת שמנה עשרה פיהם מן אגל כבודם וכאן קד כתבהא ק״ק זקנים ובהם כמה נביאים פכיף הדה אד קד טלב אלמקדמון אן יגעל אלצבור אן יקיסוא פיהא פי אלסבות ואלאעיאד והם ליס סגתהם דלך פיערפנא סידנא נטריה רחמנא מא וגה אלחל פי דלך והל יגוז אלקיאם פיהא והל פרק פי דלך בין אלצבור ואליחיד והל תקאל באלגלוס אד ליס פיהא שרוט ללצלאה או ילזם אלוקוף פיהא או איצא הל לא ינבגי דכרהא אלבתה פי אלסבות ואלאעיאד לאגל מא פיהא מן אלבקשות ואלתתנות פאן כאן גאיז קולהא הל יקאל קדיש בעדהא אם לא וכדלך אדא קיל מזמור או אתנין בצבור הל יקאל בעדה קדיש או לא יורנו אדוננו ושכרו כפול מ”ה.
|
שאלה1
שאלות בני חלב לרמב״ם ז”ל.
השאלה הראשונה.
מה יאמר אדוננו בדבר אמירת התסלה הקטנה2 שחבר רבינו סעדיה גאון ז״ל וכתב אותה לשבתות ולמועדים וימי שמחה, האם ראוי לצבור לאמרה בשבתות ובמועדים, שבהם השמיטו (הברכות האמצעיות ב) שמונה עשרה מפני כבודם, ואותן הרי כתבו ק״ק זקנים ובהם כמה נביאים, ומכל שכן זאת, הואיל ורצו הפרנסים שיתפלל אותה הצבור בשבתות ובמועדים, והם אין זה מנהגם. יודיענו אדוננו נטריה רחמנא, מה פני ההתר בזה והמותר לאמרה והיש הבדל בזה בין הצבור והיחיד, והאם אומרים אותה מיושב, הואיל ואין בה תנאים לתפלה, או חייבים לעמוד בה, או ג״כ הראוי שלא לאמרה כל עקר בשבתות ובמועדים בשל הבקשות והתחנות שבה ? ואם מותר לאמרה, היאמר קדיש אחריה אם לאו? וכן אם אומרים מזמור אחד או שנים בצבור, היאמרו אחריו קדיש אם לאו ? יורנו אדוננו ושכרו כפול מן השמים.
|