יהדות ארם צובא: עולם ומלואו

מאת משה כהן – שנת 1986

יהדות אר״ץ היא בראש ובראשונה אם בישראל שהולידה רבנים, פוסקים ודרשנים בעלי שם. חלקם נפטר- זכר צדיקים לברכה; וחלקם – יבדל לחייט טובים וארוכים – משמש אורים ותומים לקהילות רבות בארץ: בירושלים, בתל״אביב, בחיפה, בחולון, בבת־ים; ובעולם הרחב, החל ממילנו הקרובה, דרך ניו יורק המטרופוליטנית, וכלה בבואנוס איירס הרחוקה. קטונתי, אני הצעיר, מלהעלות על נס את פועלם, יצירתם ותרומתם.

יהדות אר״ץ היא מעין מתגבר של אישים רבים בעלי שם בארץ וברחבי תבל. שמם הולך לפניהם בתחומים רבים ומגוונים; מסחר, כלכלה, בנקאות, אקדמיה, מדע, רוח ואומנות: ספרא ונאצר, אזרק והררי, סיט ובן־עזרא, שמאע וג׳מאל, שמוש ולניאדו, שוויקה ותוסיה״כהן הם רק דוגמאות מני רבים.

יהדות אר״ץ היא אמנות בינלאומית של יצירה, שירה וזמרה. היא הפזמונים, והיא הבקשות, והיא המקאמאת; היא הרצט והנהוונד, העג׳ם והחיג׳אז.¹ צא ולמד מ״אבתידה קלאמנה״,² מ״מין מתלק יה־כאלק ולים מתלק״,³ מ״מתל הדה כובז אל״מסאכין״,⁴ ומ״מין יעלם ומין ידרי, אללה הוא אל־מג׳לי״⁵.

יהדות אר״ץ היא החלב – ודבש; או, ליתר דיוק: חלב היא זבת דבש! מי מאתנו שבע כבר מהק’בה ואל״מעמול? לחם־בעג׳ין ונאסף? ריז״בחליב וקטאייף? כראביג׳ וסואר״אל־סיט, פיסטוק חלבי ושראב״אל״לוז?⁶

יהדות אר״ץ היא קוסמופוליטית; מפגש יסודות של תרבויות שונות. צא ולמד מהשמות ומתוארים: בידה ואשקר וג׳אמוס, לצד ששון נחמד וחבר, ועל ידם לניאדו, קבאסו וסילברה, נאצר, קטאן וספרא, פיצ׳וטו, אורפלי וענתבי, בכר, סיטון וטויל מעלי הכהן. ועל התזמורת הזו מנצח כהן, לוי ומזרחי! מי מאתנו לא זוכר את רחמו בק, איברהים אפנדי, מסיו פרג׳, אוסתאז ג׳מאל, לורד ביג׳ו, חכם סלים, כווג׳ה אדמונד, סיט מרגו, טנט אולגה, מדם גינדי, יעקוב באשה, מיטר אזרק, סניור דו -פיצי׳וטו. איזה סימפוניה בינלאומית!!⁷

יהדות אר״ץ היא חדות הלשון ושינונו, סיפורת, משלים, פתגמים ואגדה. לא לשוא נאמר: ״אל־חלבי ג׳ואבו פי תימו, קבל מה תולדו אימו.⁸

יהדות אר״ץ היא הגיוון: חארת יהוד וג׳ימליה, בחסיתה וסלימיה, קילז ואורפה, תידף וענתב, תלמוד תורה וכיתאב, כתר תורה וספיטל, כניסת בלד ומדרש, כוראשה וכבסאל, בבוג׳ ופינג׳אן, ומקברת אל־מידאן, בעיד ענה בר־מינן.⁹

יהדות אר״ץ היא הטקס בהדרו, והרושם במלוא עצמתו: מ״זיארת־אל-עיד״¹⁰ ל״ג׳חש״אלעיד״¹¹ מן שד״אל־אס¹² ללג׳האז¹³, מן אל״דוטה¹⁴ ללפטאראת¹⁵, מן אל״זגלוטה¹⁶ ללעברה¹⁷, מן סינית־אל׳־נקש¹⁸ ללקינסוויגרו¹⁹, מן אל־בזרה²⁰ ללכיטבה²¹, ומן אל״אובול²² ללמיזה פרנגה²³.

יהדות אר״ץ היא העליה לציון, הכמיהה לירושלים: גבורת בריחה ושאיפת הישרדות, העפלה וקידוש השם, בני ערובה – מהם הורים יקרים, אחים ואחיות, בני דודים ודודות. מי יתן ונזכה בקרוב להגשמת חרותם, ובא לאר״ץ גואל.

מה נאוו אכן דברי ר׳ יהודה אלחריזי בספרו ״תחכמוני״: ״ותען צובה ותאמר: אני נר מערכה, וניר ממלכה, ומעלתי מדור לדור נמשכת, ועל עמוד המלוכה נסמכת. ארצי לבנה כלבנה, ומי מעדים דשנה. ואני כלילת יופי, בלי דופי, אם תרד עמקים או תלך שפי, ובי ממתי הסכמה, אצילים ורמים, והמה חכמים מחוכמים, מהם רופאי רפאים, ומהם מחכימי פתאים, ומהם סופרים, מערכות אז יערוכו, ובשבט סופר ימשוכו.

1. שמות חלק מ״מקאמאת״ המוזיקה.

2. ״אבתידה קלאמנה״ היא הפתיחה לעשרת הדברות בתרגומן הערבי כפי שחוברו ע״י ר׳ סעדיה גאון. במוצאי שבת של פרשת יתרו, נהוג היה להתאסף בבית הכנסת, אנשים, נשים וטף ולמכור הזכות להשמיע כל דברה מעל הבמה למרבה המחיר. בד״כ התמודדו על כך בני הנוער בהתלהבות.

3. ״מין מתלק יה״כאלק ולים מתלק״ הוא התרגום הערבי לפיוט פורים הידוע ״מי כמוך ואין כמוך״.

4. ״מחל הדה כובז אל־מסאכין״, זהו התרגום הערבי להגדה של פסח ״הא לחמא עניא״ אותה נהגו לקרוא בליל הפסח בעברית ובערבית כדי שכל מי ששומע יבין אודות הנס של יציאת מצרים.

5. זהו פיוט עממי בערבית אותו נהגו היהודים לשיר גם בפסח וגם בעת שמחת תורה. הוא מהווה תרגום בערבית לפיוט ״אחד מי יודע, אחד אני יודע״.

6. אלה הם מטעמים ומאכלים מיוחדים הנהוגים בחלב. חלקם אינו עונתי וחלקם מוכן רק באירועים מיוחדים כגון ריז״בחליב (אורז בחלב) בשבועות, קטאייף. בט״ו בשבט, כראביג׳ בפורים, ושראב״אל״לוז (מיץ שקדים ממותק – ראה מדור ״מטבחה של אמה״.בהמשך) באירועים משפחתיים חגיגיים.

7. התוארים המוצמדים לשמות הם ערב רב של מילות משפות שונות: בק, אפנדי, כווג׳יה, באשה(תורקית), מסיו, טנט, מדאם, מיטר(צרפתית), לורד(אנגלית), חכם(עברית), אוסתאז וסיט (ערבית), סניור (ספרדית)!!!

8. לבן־חלב מענה לשון בפה, בטרם לידתו.

9. חארת אל־יהוד – שכונת היהודים, ג׳מילייה – ״השכונה היפה״, אזור מגורים של יהודים אמידים, בחסיתה״סלימייה, קילז, אורפה, תדף וענתב – שכונות ועיירות בחלב ובסביבתה: ״כותאב״ הוא בית־הספר הקהילתי: ״ספיטל״ הוא בית החולים הקהילתי בו טופלו עניי הקהילה בחינם: ״כניסת אל״בלד״ – ביהכ״ג הגדול של העיר, ״כוראשה״ -תיק רקמה מהודר ובו הטלית והתפילין(מספרדית): כבסאל – כרית(מספרדית): ״בבוג״׳ – נעלי בית (מטורקית); ״מקברת אל״מידן״ בית הקברות: ״בעיד ענה בר־מינן״ בשפת יהודי חלב הינו רחמנא ליצלן.

10. זהו הביקור המסורתי בחגים העיקריים אצל קרובים וחברים.

11. יום ״אסרו חג״.

12. ליל לימודים ערב ברית המילה. מקור המונח כנראה מ״שד אליאס״ – חיזוק הברית עם אליהו הנביא(אליאס בערבית)

13. ג׳האז, הינו כלי הבית והבגדים שהכלה מביאה אתה מבית הוריה.

14. דוטה, היא הנדוניה.

15. ערב אירוח מרכזי למחרת החתונה בו משתתפים קרובים וחברי בני הזוג ומוגשים בו ממתקים מגוונים.

16. זג׳לוטה היא סלסולים שנשים נהגו לעשות בעת שמחה.

17. ״עברה״ זהו ביקור היכרות חובה של הנישאים החדשים אצל משפחות וחברים אתם הם אמורים להתידד ולהתחבר לאחר הנישואים: הם ״עוברים״ לבקר כאשר לביקור זה מתלווה מערכת חובה של כיבודים מיוחדים (מיץ שקדים ממותק במיוחד).

18. סינית אל־נקש היא מגש מלא כל טוב אותו שולח החתן לכלתו המיועדת לקראת ביקורה הראשון במקוה.

19. ״קינסוויגרו״ (מספרדית) – הפיכת משפחות זרות לקרובות אחת לשניה כתוצאה מחתונה או אירוסין שנערכו בין ילדיהם.

20. בזרה, זהו תהליך מיגע של משא־ומתן לקראת החתונה בו נקבעת הנדוניה. חלוקת ההוצאות וכר…

21. מסיבת ליל האירוסין והיא מיועדת בעיקר לרווקים ולרווקות חברי החתן והכלה (JEUNESSE) נערכת בבית הכלה.

22. אובול, היא קבלת פנים מסורתית שנשים עורכות לחברותיהן. משחקי קלפים אירופאיים נהוגים במסיבות כנ״ל.

23. MESA FRANCA (מספרדית) – שולחן חפשי, היינו שהחתן נהנה מאירוח אצל חמיו לאחר חתונתו למשך תקופה מסויימת לאחר נישואיו.

*הנתונים המפורטים להלן הינם משנת 1986

משה(מוייז) כהן, יליד אר״ץ, גדל והתחנך במסגרת הקהילה שם ב״תלמוד תורה״ וב־״מדרש בית נשיא״, וכן במסגרת אחד מבתי הספר של הנזירים האירופאיים, השלים לאחר עליתו ארצה לימודיו האקדמאיים באוניברסיטה העברית בירושלים: קיבל תואר ראשון במדעי הרוח, ותואר שני במדעי החברה בתחום הקומוניקציה הפורמלית־עסקית. השתלם והתמחה במספר קורסים מתקדמים בכלכלה, בנקאות, שיווק, פרסום וניהול, במסגרת עבודתו בבנק לאומי לישראל ובמסגרות חיצוניות. משה כהן נמנה על המרצים הקבועים בארץ ובחו״ל של גופים ציבוריים וממלכתיים מגוונים, יצא בשליחויות ציבוריות וממלכתיות לחו״ל, מילא וממלא תפקידים רבים בהתנדבות בגופים ציבוריים כחבר הנהלה. נמנה בין המייסדים הפעילים של המרכז העולמי למורשת אר״ץ ומשמש בו כמזכ״ל.