מתוך בטאון “דרכי אר”ץ” גיליון מספר 4 שנת 1988
מי ומי ביהדות חלב
הסיניורים המפורסמים לבית סילוירה
מאמר זה נכתב בשנת 1988 לכן נתונים מסויימים שבו לא מעודכנים להיום
ראשי המשפחה לדורותיהם, היו אנשי חיל. לא לשוא הצמידה להם הקהילה את התואר הלטיני ״סיניור״ — זכר למקור המשפחה שנדדה מאיטליה לארם צובא.
משפחת סילוירה SILVERA הינה אחת המשפחות הידועות בקהילת אר״ץ. מקור המשפחה הוא בליוורנו שבאיטליה. אין במקורות התיחסות ברורה לפיה ניתן לקבוע מתי הגיעו ניצני המשפחה הראשונים לחלב. ההשערה היא שהתחלת ההגירה של השושלת מאיטליה לארם־צובא היתה עם הגעת ה״פרנקוס״, הם היהודים מגורשי ספרד, מארצות אירופה השונות לארם־ צובא.
כיאה למשפחת סוחרים בעלי ראיה ומודעות למסחר בינלאומי, הגיעו ראשוני המשפחה לחלב לצרכי מסחר. חיש מהר, השתלבו בקהילה, רכשו את מעמדם כ״גבי רים” בתוך עמם, וכ״סיניורים״ בעלי חצר, אנשי מעש וחיל, עסקנים ופעילים במוסדות הקהילה.
סניור שלמה סילוירה, היה מבין הראשונים לבית סילוירה שהגיע לחלב מלי וורנו, ונפטר בה בי”ז לחודש חשון שנת התרנ״ך. בספר “גנזי ירושלים״ (גרייבסקי, חוברת ט”ו, ע’ כ”ג, שבט תרצ״א) מובא שטר התחייבות, שנחתם בעיר טוניס, מאת שלמה סילוירה, לשלוח סך מאה עשרים וחמש ריאלים כל שנה לרב מרדכי חיים מיוחס מירושלים, כדי שיוכל לעסוק בתורה. תאריך השטר: סיון תקצייח. ההשערה היא שמדובר באותו סניור שלמה סילוירה שהיגר, כאמור מליוורנו לחלב, השתקע, נפטר ונקבר שם.
לא רחוק היום, וקרובו של שלמה סילוירה, אליהו, מצטרף אליו לחלב, לצרכי מסחר. הוא מיסד בחלב את קופת החולים הקהילתית ״ביקור חולים״, וכן בית מרקחת שבו חולקו תרופות חינם לעניי העיר. בדרכו זו המשיכו בניו ובני משפחתו, בכך שהקימו יחד עם משפחת פיצ׳וטו PICIOTO ואלטרס, קרן קיימת לקופת ״ביקור חולים״. בשנת ת״צ, יסד סיניור אליהו ישיבה מפוארת ובה ספריה גדולה: למקום קרא ״מדרש בית סילוירה״, בעוד שבפי העם נקרא המקום גם בשם ״מדרש חכם ישעיה דבאח” שהיה ראש הישיבה סיניור אליהו תמך בעניים ובתלמידי חכמים. ר׳ יצחק ברכה, בהקדמתו לספרו ״ברך יצחק״ מזכירו לשבח: ״ברם, זכור אותו האיש לטוב, ה”ה הגביר נבון וחכם כה״ר סיניור אליהו סילוירה… כי מנעורי
גדלני, כאב שהוא רחמני… ועשה לי חופת נעורים…״.
גם הגאון ר׳ עמנואל חי ריקי ז”ל מזכירו לשבח בספריו. הוא קרא אף לספר שחיבר, בשם ״אדרת אליהו״ על שמו. גם לספר השני שכתב, קרא ״קרית חנה״ על שמה של הסיניורה חנה, אשת אליחו סילוירה. ועוד: לספרו השלישי הוא קרא ״פה יצחק״ על שם סיניור יצחק, בנו של סיניור אליהו(ראה גם את הספרים ״הון עשיר״ ו״טוב ראי״).
מבין אלה שנהנו מחסדיו, נמנו ר׳ שלמה הכהן, מחבר הפירוש ״יפה שעה״ על ״עץ חיים״ של מהרח׳׳ו, וכן הרב החסיד מהר”ש שרעבי (הידוע בכינויו הרש״ש) וישיבתו החסידית ״בית אל״.
סיניור שלישי שהגדיל לעשות בדרכו שלו, הוא אהרון סילוירה. עיקר עיסוקו היה במסחר, אך הקדיש זמן וכסף רבים לעסקנות ציבורית: הוא היה גזבר ואמרכל לבית הספר ״תלמוד תורה״ בארם צובא, אב ליתומיס כאשר טרח ויגע בגופו ובממונו לספק את צרכיהם בשנות מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרע״ט, עזב את ארם־צובא, ועלה לירושלים, שם הקדיש את עצמו לתורה ולגמילות חסדים. מאחר ולא זכה להביא ילדים לעולם, הקדיש, עוד בחייו. בסתר ובצנעה, את כל אשר לו – מלבד כסף הכתובה לאשתו — למושב בית הזקנים הספרדי בירושלים, ולבנין תלמוד תורה ״מגן דוד לעדת אר״ץ״.
בירושלים הקים סיניור אהרון בית בן שתי קומות בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בו הוא הקים בית כנסת ובית מדרש שהיו פתוחים יומם וליל. את ההכנסה מהשכרת הדירות בקומה התחתונה הקדיש כמשכורת לשמש בית הכנסת, לחזן, ולכיסוי ההוצאות. המקום נודע באותם ימים בריהוט הנאה
והיפה שבו, והוא משמש, עד היום, בית ועד לחכמי מחנה יהודה בירושלים, בשם “בית אהרון”.
פרט מענין על צניעותו בחיים: לאחר שהקדיש את כל רכושו, נהג בצמצום גדול בכל הוצאותיו. כשנשאל על פשר הקמצנות הזו על עצמו, הסביר שמאחר וכבר הקדיש את כל אשר לו, הרי שכל פרוטה ופרוטה שהוא מחסיר מהוצאותיו מוסיפה זכות על זכותו! (ראה גם ספר ״שלום לעם” של ר’ שלום הדאיה וכן ספר “תורת חכם״ שם מדובר על תמיכתו הגדולה בר׳ יוסף ידיד הלוי).
סיניור אליהו סילוירה נפטר ונקבר בירושלים בי״א באדר בשנת חתרפ״ה ליצירה.
סיניורים רבים לבית סילוירה מוזכרים במחקרים השונים ובספרי רבנים ידועים. מתוך אלה נמנה כאן: סיניור עזרא רפאל סילוירה שהוזכר בספר ״ישא אי״ש״ להראש״ל ר׳ יעקב שאול אלישר (חלק יורה דעה, סימן ג’, ענין ריבית), סיניור שמואל סילוירה שניהל את בית היתומים באר״ץ ועזר וסייע לתלמידי חכמים (ראה ספר “שלום לעם” של רי שלום הדאיה, ע׳ מ״ה עמודה ג׳), סיניור יצחק עובדיה סילוירה שהתישב במצרים ועשה חיל בה (ראה ספר ״תורת חכם׳׳ של רי יוסף ידיד הלוי, ירושלים תרע”א), סיניור דוד סילוירה, סיניור יחזקאל סילוירה ואחרים.
חשוב להדגיש שלכל הסיניורים האחרים האלה הוצמד במקורות התואר ״רב״ כאות הוקרה על פועלם למען התורה ולומדיה.
בית הכנסת חמפואר סילוירה, תקופה קצרה לאחר מאורעות 1948 שבהם נשרף בית הכנסת הזה יחד עם אחרים.
ומאחרוני הנפילים לשושלת סילוירה: סיניור מרדכי ואשתו הסיניורה רשל (רחל). הוא נמנה על מייסדי בית הכנסת המפואר הידוע כשם ״בית הכנסת סילוירה״ שבשכונת הג׳מיליה בחלב, יחד עם בן אחיו, סיניור דהוד סילוירה. היה זה בית כגסת גדול ועשיר, שבו ערכו יהודי הג׳מיליה את חופות בניהם. שם גם למדו חבורות חבורות ביום ובמשמורת הבוקר.
סיניור מרדכי סילוירה היה ראש החברה קדישא בארם־צובא, ומהתומכים הגדולים של בי״ס ״תלמוד תורה׳׳. תמך בעניים וברבנים, עזר כספית בהדפסת ספרים, בהכנסת כלה ובגמ״ח. אשתו, רשל, בתו של הרב עובדיה הררי זצ״ל, עמדה לימינו בכל מגווני פעילותו הציבורית והדתית.
בנו, סיניור עזרא, המשיך בדרך אבותיו, והוא נודע בתקופת המנדט הצרפתי בסוריה בפועליו למען הרבים.
נכדיו של סיניור מרדכי, דניאל ואלברט, נאלצו לעזוב את סוריה, לאחר הקמת מדינת ישראל, והגברת המצוקה של יהדות סוריה. הם מתגוררים כיום בקארקס שבונצואלה. משפחת סילוירה ממשיכה להוות משקל חברתי חשוב בקרב יהדות ונצואלה. אלברט משמש כיום, בין היתר. נשיא ״תלמוד תורה׳׳ בקארקס — מוסד המתרחב והולך, בין היתר, תודות למרצו ולנדבנים חלבים מרחבי יבשת אמריקה.
