השרח החלבי לתורה – דברי פרופ’ יעקב שויקה

עם הספר

פרופ’ יעקב שויקה

מה יקר היום בהיגלות נגלות אור יקרות, הלוא הוא יום הוצאתו לאור של השרח של חלב לתורה, כפי שהיה רהוט בפיהם וסדור על לוח לבם של יהודי ארם־צובא מדורי דורות. על שרח זה, חשיבותו, גלגוליו ונוסחאותיו, אפשר לקרוא בדבריהם של מנחם ידיד ושל פרופ’ יצחק אבישור, מהדיר השרח. ואוסיף רק זיכרון אישי, פינה מאירה מתוך נוף ילדותי בקהיר. כשהייתי כבן עשר שנים או פחות מכן, הייתי שומע מדי פעם את סבתי, ילידת ענתאב שליד חלב, שלא ידעה לקרוא ולכתוב, חורזת, בנוח עליה הרוח בשעת מנוחה מעבודות הבית, פסוקים שלמים מספר איוב או מקוהלת בערבית מתנגנת, שרידים מן השרח שלמדה כנראה בעל פה בקטנותה, אם בבית או בכותאב.

אני מלווה את פעולות ״המרכז העולמי למורשת יהדות ארם־ צובא (חלב)״ כיושב ראש ועדת המחקר שלו מאז היווסדו, זה קרוב לעשרים שנה. המרכז עשה רבות במשך השנים הללו לשימור המורשת המיוחדת והמפוארת של יהדות ארם־צובא, חכמיה, מנהגיה ופיוטיה, ויזם מפעלים רבים לתיעודה ולהגברת המודעות אליה, חלקם כבר ראו אור עולם וחלקם עדיין בעשייה. בין הראשונים, חשוב לציין במיוחד את הוצאתו לאור של החיבור ״ספר אר״ץ – הספרות התורנית של חכמי ארם צובה״. החיבור יצא לאור בשנת תשנ״ז על ידי המרכז בשיתוף ״מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח״, בעריכת ד״ר ירון הראל, ובו הביבליוגרפיה של כל הספרים שנכתבו מאז ומעולם בידי חכמי הקהילה ועברו תחת מכבש הדפוס. בספר מופיעים גם תצלומיהם של כל שערי הספרים הללו, כארבע מאות במספר, חידוש יחיד במינו בספרות מעין זו. אל הספר נלווה גם תקליטור ובו גרסה ממוחשבת של ביבליוגרפיה זו, כולל תצלומי השערים, וכן תוכנה חכמה המאפשרת איתור פרטים בביבליוגרפיה לפי חתכים רבים ומגוונים. הרחבת המפעל, כדי שיקיף גם את כל כתבי היד של חכמי ארם־צובא הפזורים בספריות ציבוריות ופרטיות בארץ ובחו״ל, נמצאת בשלבי תכנון. אף ראוי להזכיר את מפעל ״ספר הבריתות״ של חלב, הלוא הוא ה״פנקס״ של מוהלים אחדים מחלב, הנמצא עדיין בשלבי עשייה, ובו אלפי שמות ותאריכים של בריתות שנעשו במאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים. ספר זה אמור לצאת לאור הן בדפוס והן כמאגר ממוחשב, והוא עשוי להיות מכרה זהב לחקר הגנאולוגיה של יהדות חלב למשפחותיה.

אולם דומה שאין מפעל שבו השקיעה הנהלת המרכז כל כך הרבה רצון טוב, אנרגיה, זמן, משאבים, ובעיקר אהבה, כבמהדורת השרח שלפנינו, שהיום אנו מברכים סוף סוף בגינה על המוגמר. לא חסכנו שום טרחה, לא ויתרנו על עמל כלשהו ולא קימצנו בהוצאות, ובלבד שתהיה המהדורה פאר למורשת ארם־ צובא, ותיצוק בכלי ראוי מאפיין ייחודי של יהדות זו, שהשתמר כמציאות חיה במשך מאות שנים ועשרות דורות, ההולך ונכחד מן העולם עקב תהפוכות הזמן והימים. תחילה נבחר כתב היד המשקף בצורה הנאמנה ביותר את מסורת השרח של בני ארם־
צובא, והוא הופקד לההדרה בידיו האמונות של פרופי יצחק אבישור, ראש המחלקה ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, מבחירי חוקרי הערבית היהודית בארץ ומומחה מובהק לתרבות השרח במזרח בכלל. אחר כך נמסרה המהדורה, כולל ההערות והנספחים שבה, לידי הד״ר יחיאל קארה, חוקר בכיר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וחוקר ארמית וערבית, להתקנה ולהגהה אחרונה. אף הוספנו לעטר את המהדורה הן בתמונות ממחמדיה של קהילת ארם־צובא – בית הכנסת הגדול, ספרי התורה וחפצי הקודש – הן בתצלומי דפים מכתבי יד הקשורים למפעל, כולל ״כתר ארם־צובא״ ו״הכתר הקטן״. אף צירפנו לספר הקלטות של קריאה במקרא – בתורה, בנביאים ובכתובים – בטעמי המקרא ובנעימה האופייניים לקהילה זו, ואף בתרגום אונקלוס, מפי זקני העדה, שמקצתם כבר שבקו חיים לכל חי, ויתרם, יבדלו לחיים ארוכים, הם עדות חיה, אולי אחרונה, למסורת קריאה זו.

אלא שלא הסתפקנו בכל אלה, והוספנו ברכה על ברכה, וכאשר תרנו אחרי תבנית הדפוס והעיצוב הראויים לשרח ולטקסט המקראי שילווה אותו, לא נחה דעתנו עד שמצאנו את שאהבה נפשנו, שילובו של השרח במהדורת ״כתר ירושלים״ של המקרא, המופיעה באותיות המעוצבות כדוגמת האותיות שבכתר ארם־צובא ובעיצוב הטורים המיוחד שלו, מדוקדקת ומוגהת על פיו ולפי שיטתו.

אכן, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, אחים כפשוטו וכמשמעו, המקרא בדמות כתר ארם־צובא, בבת עינה של הקהילה זה כשבע מאות שנה, ולידו עמוד מול עמוד, וכמעט פסוק מול פסוק, השרח הערבי במסורת ארם־צובא, שהגו בהם בני עדתנו יומם ולילה. שילוב זה עלה לנו בדמים מרובים וביגיעה רבה. במהלך העבודה היו עליות ומורדות, אך לא ויתרנו על המפעל, ובמאמצים רבים, כמעט עד כלות הנשימה, הצלחנו לבסוף לצאת למרחב ותאוותנו בידינו.

יום הופעתה של מהדורה זו הוא יום חג לחברי המרכז, יום חג לבני הקהילה הקרובים והרחוקים, יום חג לחוקרי המקרא, ויום חג כפול לכל מי שטרחו ועשו במלאכה. להם התודה ולהם הברכה.

אהבת המקרא ביהדות המזרח בכלל וביהדות ארם־צובא בפרט, הבקיאות בו, והעיסוק הכמעט אובססיבי בפרשנותו ובניתוחו, הלוא ידועה ומפורסמת היא לכל בשער בת רבים. חיבה זו התבטאה גם בשינון השרח ולימודו על פה בידי כלל הציבור: חכמים ועמי הארצות, זקנים וקטנים, גברים ונשים כאחד. אבל היום, הרי ספר והרי ניקוד והרי טעמים, אך ספק אם יוכל הקורא המצוי להגות פסוק כצורתו.

מי יתן וספר הספרים הזה, בפירושו ובלבושו זה, יהיה מורגל שוב ורהוט על כל פה וכל לשון, ובכך יביא אפילו מעט טובה ומעט ברכה לעולם.

יעקב שויקה
יושב ראש ועדת המחקר של מרכז מורשת יהדות אר״ץ