עם הספר

פרופ’ יצחק אבישור

רחש לבם של ראשי ״המרכז העולמי למורשת יהדות ארם־ צובא (חלב)״, ושל ועדת המחקר שלידו דבר טוב, לעודד את מחקר השרח החלבי, להעלותו מתהום הנשייה, לתמוך בהוצאתו לאור ולשלבו במורשתה המפוארת של יהדות חלב, הלוא היא ארם־צובא.

השרח למקרא, שנתחנכו עליו בני חלב במשך עשרות דורות, בתקופה בת כאלף שנים, והעריצוהו כשם שהעריצו את המקרא, הלך ונשתכח בדורות האחרונים. עם עקירתם של יהודי חלב מעירם, ובעיקר עם עלייתם לארץ ישראל, משהחלה העברית לשמש בפיהם כלשון דיבור, פסק השימוש בשרח להבנת המקרא.

במחקר השרח במזרח, כולל השרח של סוריה בכלל ושל חלב בפרט, עסקתי בעשרים וחמש השנים האחרונות. תרתי אחר שרחים, הן אלה שנשתמרו בכתבי יד והן אלה שנדפסו לפני זמן רב ונעשו נדירים. נוסף על אלה, נזקקתי גם למסורת שבעל־פה כפי שהוקלטה מפי מסרנים תלמידי חכמים בני קהילות ישראל במזרח.

עלה בידי למצוא כתבי יד של השרח של סוריה בכלל ושל חלב בפרט, שנכתבו במאות השש־עשרה עד התשע־עשרה, ויש בהם שרח מלא לכל ספרי המקרא, או בלשונם תרגום של ״פסוק שלם״, פרט לעזרא ונחמיה ודברי הימים, שלא היה להם שם שרח מלא, כי אם תרגום מילים קשות, הנקרא בלשונם ״תרגום מילים חמורות״. חלק גדול של השרח מתועד בשני כתבי יד ואף יותר.

עלה בידי להשיג גם את כל דפוסי השרח של חלב שנדפסו בחלב ובירושלים במאה התשע־עשרה, ואף כל אלו שנדפסו בבואנוס־איירס ובניריורק לצורכי בני הקהילה שהיגרו אל מעבר לים בראשית המאה העשרים. נוסף על אלה יש בידי העתקי הקלטות מפי הרב אברהם פטאל ז״ל והרב משה טויל ז״ל והרב יוסף שעיו ז״ל שנעשו במסגרת ״המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל״ שבאוניברסיטה העברית בירושלים, ואף הקלטות שהקלטתי הכוללות פרקים מן השרח מפי הרב יצחק זעפרני יבלח״א.

השרח של חלב לתורה הוא השרח הראשון שזכיתי להוציא לאור הודות לראשי המרכז ולחברי ועדת המחקר שלידו. השרח לתורה המובא במהדורה זו מיוסד על כתבי יד שעד לפני עשרים שנה לא היה ידוע על קיומם ועל יסוד המסורת שבעל־פה. מי יתן ונזכה להוציא לאור גם את השרח לנביאים ראשונים, לנביאים אחרונים ולכתובים, הנמצאים בידינו הן כשרתים לספרים שלמים הן כשרחים להפטרות, הן בכתבי יד והן בהקלטות מפי מסמים בני חלב. תקוותנו שגם אלה יגאלו ויצאו לאור לתפארת מורשתה של יהדות חלב.
במפעל ההוצאה לאור של שרח זה, נטלו חלק רבים וכן טובים. רק בזכותם של כל אלה, אנו זוכים לראות בצאתו לאור של הכרך הראשון. יבואו כולם על הברכה איש איש כפי מעשיו.

• תודות לראשי ״המרכז העולמי למורשת יהדות ארם־צובא (חלב)״, מר מנחם ידיד, נשיא המרכז, ומר משה כהן, יושב ראש המרכז, שעודדו את ביצוע המחקר וטרחו הרבה למען המפעל הזה למן ההכנות ועד הוצאתו לאור בכלי מפואר. תודה ליושב ראש ועדת המחקר שליד המרכז, פרופ׳ יעקב שויקה, שליווה את מחקר השרח בעצה טובה מתחילתו ועד עיצובו הסופי כספר. תודה לחברי ועדת המחקר – פרופ׳ משה אורפלי, פרופ׳ שאול רגב, ד״ר ירון הראל, מר עזרא שעיו ומר עזרא קצין – שליוו את הכנת המחקר בכל שלביו.

• תודות להרב יצחק זעפרני שליט״א, שנענה בנפש חפצה לבקשתי להקליט מפיו את מסורת הקריאה של בני חלב בפרקים אחדים במקרא ובשרח, ואף האיר את עיניי בעניינים אחדים במסורת זו.

• תודות להנהלת ״המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל״ שבאוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות פרופ, שלמה מורג ז״ל, על הרשות להשתמש בהקלטות שבארכיון המרכז שנעשו ביזמתו ובניהולו מפי תלמידי חכמים בני חלב. לצערנו הרב, הלך פרופ׳ מורג לעולמו, ולא זכינו שיהיה עמנו עם הוצאת הספר וההקלטות לאור.

• תודות להנהלת ״מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח״ שבירושלים, על הרשות לצלם עמודים מן ״הכתר הקטן״ הנמצא ברשותם.

• תודה לוועד הנאמנים של כתר ארם־צובא, על הרשות להשתמש בתצלומים מ״כתר ארם־צובא״.

• תודה להנהלת הוצאת ״מאגנס״ שבאוניברסיטה העברית בירושלים, על הרשות להשתמש בתצלומי ״כתר ארם־ צובא״ ממהדורת הפקסימיליה של הכתר שבהוצאתם.

• תודות ל״המוזיאון הבריטי״ בלונדון, ״לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי״ בירושלים ו״לבית המדרש לרבנים״ בניריורק, על הרשות להשתמש בתצלומים מכתבי היד החלביים שברשותם.

• תודה למר נחום בן־צבי שהדפיס את הספר בטוב טעם. תודה גם למר אהרון־אריה גוליאן ולמר יוסף וייצנברג מדפוס נ. בן־צבי על מלאכתם הנאמנה בסידור הספר.

• תודות למר עזרא קצין שטרח באהבה ובמסירות אין קץ בהבאת הספר לדפוס.

• תודה לידידי, ד״ר יחיאל קארה, שנטל חלק בהתקנת הספר וניפהו משגיאות.

ראשי המרכז החליטו להוציא לאור את השרח היקר להם והאהוב עליהם בכלי מפואר במהדורה מהודרת בהציבם אותו מול נוסח התורה שיצא לאור על ידי ״הוצאת נ. בן־צבי מפעלי דפוס בע״מ״, הנקרא ״כתר ירושלים״, המתאים לנוסח ״כתר ארם־צובא״, שהוא כתב היד המנוקד והמוטעם, הקדום ביותר והחשוב ביותר של המקרא, שנשמר בידי בני חלב במשך דורות, עד שהובא לירושלים בדרך לא דרך, ושוכן במקום מבטחים. מעתה, יהו שני הנכסים הרוחניים החשובים ביותר ששימרה העדה דרים בכפיפה אחת בארון הספרים הלאומי של עם ישראל: המקרא בנוסח המשחזר את הנוסח של הכתר, שלפי המסורת יצא מתחת ידי בן־אשר וסמך הרמב״ם את ידיו עליו מזה, ותרגומו לערבית היהודית במסורת חלב מזה.

ומאחר שרוב דפי הכתר להתורה אינם בידינו, ולא נשאר מהם כי אם הדפים המתחילים מן המילה ״ומשארתך״(דברים כת, 17) ועד ״לעיני כל ישראל״, הבאנו את נוסח התורה על פי מהדורת ״כתר ירושלים,/ המבוססת על שחזור נוסח הכתר בידי הרב מרדכי ברויאר. עיטרנו את המהדורה בתצלומי דפים מקוריים שנותרו לפליטה מספר התורה שבכתר ארס״צובא.

על התקנת הטקסט

אלה סימני ארבעת כתבי היד המשמשים במהדורה זו: (1)

א השרת החלבי לתורה, כתב יד אבישור, נוסח הפנים במהדורתנו.

ב השרת החלבי לתורה, כתב יד המוזיאון הבריטי. ג השרח החלבי לתורה, תרגום ״מילים חמורות בתורה״, כתב יד בית המדרש לרבנים בניו-יורק.

ד השרח החלבי הקדום לתורה, כתב יד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

ואלה סימני ההתקנה שהשתמשנו בהם במהדורה זו:

{ } מחיקת הסופר

< > השלמת המהדיר על פי כתבי יד אחרים

[ ] הוספת הסופר

( ) סוגריים שיצאו מתחת ידי הסופר(סופר א ציין לעתים גרסה חלופית בלא שמחק את הגרסה המקורית)

<!> הדגשת כתיב לא רגיל.

הליגטורה ״אל״ הרגילה בכתבי יד וגם בדפוסים עתיקים, שבה נכתבות שתי האותיות כשהן מחוברות כאות אחת, באה פעמים הרבה גם במקום שראוי לבוא ״לא״, כגון: ׳אלכאלם, (בראשית כב ו) תמורת ‘אלכלאם’.

הקדמנו לכל פסוק בשרח דיבור מתחיל, התיבה העברית הראשונה בפסוק באותיות מודגשות ולאחריה קו מפריד, כפי שמופיע בכתב היד א. ברוב הפסוקים שבהם תרגום התיבה הראשונה דומה לתיבה הראשונה בפסוק, אף אם אינו זהה לה לגמרי, כגון בפסוקים הפותחים בתיבה לבני(במ, א), שתרגומה ׳לבנין/ הסתפק הסופר בכתיבת התיבה ׳לבניך, כיוון שהיא כוללת בתוכה את לבני העברית. בכגון זה, הלכנו בדרכו של א, ורשמנו את התיבה כחלק מן השרח באותיות מודגשות בלא קו מפריד אחריהן.

מילים שנשמטו בידי הסופר ונוספו בין השיטין, מובאות כחלק של הטקסט בלא לציין שנוספו בין השיטין.

השלמנו את כל הנקודות הדיאקריטיות שלא צוינו ב’א’, ומנגד השמטנו את הנקודה הדיאקריטית הבאה בא מעל הפ״א בערבית, שהרי כל פ״א בערבית הקלסית היא רפה. אף לא ציינו את הכ״ף הרפה בסוף תיבה, אף כשהיא מצוינת בא.

התעתיק

להלן התעתיק שנקטנו בו בשרת בסדר האלפבית העברי והתעתיק הפונטי של הקלטת קריאת הרב טויל בשרח:

יצחק אבישור

ו. לפרטי כתבי היד, ראה להלן במבוא.

2. במסורת חלב, נזדהתה הגיית ר עם הגיית ד.

3. במסורת חלב, נזדהתה הגיית ת׳ עם ת.