פרטי החכם

חכם שאול סתהון זצ״ל. מסע של מנהיגות והתיישבות

רבי שאול סתהון, שנולד בארץ ישראל, כבר בגיל עשרים ושש מצא את מקומו כחבר בבית הדין המכובד של ארם צובא (חלב), תפקיד שמילא במשך ארבע שנים תמימות. משם, המשיך לכהן כרב העיר עין טב למשך עשור שלם.

בשנת תרנ”א (1891), שב רבי שאול סתהון לארץ הקודש, מונע מחזון ברור: להקים ישיבה שמטרתה לגדל דור של תלמידי חכמים שיוכלו לשאת בעול הרבנות בישראל. אך הגורל הוביל אותו הרחק מכך, כשטרם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסע לבקר את בניו בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה.

במקום החדש, הוטל עליו תפקיד חשוב ביותר: הוא מונה לרב ואב בית הדין של הקהילה המקומית יוצאת ארם צובא. שם, הקדיש את מרצו לחיזוק היסודות הרוחניים והדתיים, ובין פועליו הבולטים: הקמת תלמוד תורה בשם “יסוד הדת” וחברת קדישא “חסד של אמת”, שתיהן אבני דרך בביסוס חיי הקהילה.

חיבורו המפורסם, “דבר שאול”, קובץ שאלות ותשובות שיצא לאור בירושלים בשנת תרפ”ז (1927), חושף צוהר לעשייתו בבואנוס איירס. בהקדמתו לספר, הוא מתאר את המצב הרוחני ששרר בעיר כשהגיע אליה, למעלה מחמש עשרה שנים קודם לכן: “ה' עזרני כשבאתי אל בני, בואנוס איירס, ומצאתי אותה כעיר ללא חומה, נראית כשדה פרוץ. החסר הוביל לפריצות; לא היה בה בשר כשר כראוי, והיה חשש כבד לכשלות באכילת בשר אסור. גם תלמוד תורה לא היה בה, והיא הייתה ריקה מכל ידע רוחני. על כן, השקעתי את עשר אצבעותיי והקדשתי את זמני כדי לתקן את הפרצות ולבנות את חומותיה… להקים מערך של בשר כשר… על ידי שוחטים מומחים… ולקדם את העבודה הרוחנית והחינוך הדתי”.

מאבקו של רבי שאול סתהון בבואנוס איירס היה בלתי מתפשר. הוא נלחם בעוז, “קנא קנאת ה' צבאות”, נגד תופעות של גיורים שלא נערכו כהלכה ונגד מילת בנים שנולדו לאמהות שאינן יהודיות. הוא יזם תקנה דרמטית שלא לקבל גרים כלל בעיר זו. אחד המניעים המרכזיים לתקנה חריגה זו, כפי שציין בפני עמיתיו: “…כי העיר הזאת חופשית מדי, וכל איש עושה כטוב בעיניו. אין להם רב שייראו ממנו, לא מצד השלטון ולא מצד סמכות רבנית. וכך, כל הרוצה לקחת אישה נכריה, מביא אותה לביתו ומקיים עמה חיים משותפים ללא גיור, או מביא הדיוטות מהשוק ומגייר אותה בפניהם, כפי שמצוי כיום. יש להם בנים פסולים והם טוענים שגוירו.

תקנה זו, בעלת חשיבות רבה, זכתה לאישור וגיבוי מלאים מצד גדולי ישראל בדורו. בין התומכים הבולטים בה נמנו: הרבנים הראשיים לישראל – רבי יעקב מאיר ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, בית הדין האשכנזי בירושלים (בראשות רבי צבי פסח פראנק), בית הדין הספרדי בירושלים, בית הדין של קהילת ארם צובא בירושלים, ורבני ארם צובא וראש בית הדין שם, רבי משה מזרחי. כולם הדגישו בדבריהם את גדלותו של רבי שאול סתהון בתורה, וחיזקו את ידיו בתקנה כה משמעותית, המהווה “גדר” במקום ש”הפרוץ מרובה על העומד”, ובפרט לאחר ש”התברר בירור גמור שאין כוונתם לשמים להיכנס תחת כנפי השכינה אלא למראית עין בלבד”.

נפטר בבונוס איירס בשנת תר”צ.