חכם סתהון (דבח) דוד זצ״ל (SUTTON)
מקום לידה: ארם צובא
מקום פטירה: בואנוס איירס
שנת לידה: י"ז סיוון תרמ״ז
שנת פטירה: כ׳ באב תש״י
שנת פטירה לועזית 1950
קווים לדמותו של איש חסיד וחכם
בארם צובא, שבחלב, בשנת תרמ״ח (1887ֿ/88) נולד החכם דוד סיתהון דבח, בנם של משפחת סתהון המכובדת, למר משה סתהון, איש מלומד ובעל שיעור קומה. מצד אביו, היה צאצא ישיר לרבי אברהם סתהון, ומצד אמו, נכדו של רבי הלל דוד סתהון. אביו, יחד עם דודיו שאול ושלמה, היו ידועים באדיקותם, בעבודתם הקשה, ובמסירותם לקהילה. הם היו בין המייסדים של “חברת צדקה ומרפא” ופעילים בוועד תלמוד תורה המקומי.
ראשית חינוכו של דוד הצעיר החלה בתלמוד תורה, ומשם המשיך לבית המדרש. הוא למד תורה מפי הרב עזרא שעיו והתגלה כעילוי בתורה, הן בפן הנגלה והן בפן הנסתר. את רזי הקבלה למד מפי הרב יום טוב ידיד הלוי, ואימץ לעצמו דרך חיים של חסידות ופרישות, כמסורת אבותיו.
בסביבות שנת 1910, מונה לממלא מקום החכם באשי ולמורה צדק בעיר קילז. עדות לגדלותו בתורה ניתן למצוא בשאלה הלכתית ששלח לרב אליהו חמווי, קודמו בתפקיד, ושנדפסה בספרו “יעלה הדס”.
שליחות מעבר לים ופעילות ספרותית
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עלה עם משפחתו לירושלים. אך בשנת 1929, נקרא לדרום אמריקה על ידי הרב שאול סתהון, שהיה אז הרב הראשי לקהילות הספרדיות בארגנטינה. בבואנוס איירס, עמד בראש בית הדין הרבני, יחד עם עמיתיו הרב יעקובי עבאדי והרב חיים יעקב בטיאס, ופעל רבות לחיזוק חיי הדת בעיר. עם פטירתו של הרב שאול סתהון, נתמנה למחליפו כרב הראשי.
גם בריחוק מארץ מולדתו, לא סטה מדרכו הרוחנית וממסירותו לעבודת הבורא. סיפור מרגש מהשנה שלפני פטירתו ממחיש את הקשר המיוחד בינו לבין בנו הבכור, שאול. לקראת יום הכיפורים, שילם הבן סכום עתק, כמחצית מהונו, כדי לזכות ברכישת ספר “כל נדרי” על מנת שאביו יברך עליו את ברכת “שהחיינו” ויאמר את נוסח “כל נדרי”. לאחר מכן, בירך האב את בנו שיזכה ליראת שמיים ול”ברכת ה' עד בלי שמה”.
שנה לאחר מכן, נפטר דוד, ובנו שאול נצר את ברכת אביו בליבו. ואכן, לימים התקיימה בו הברכה, והוא זכה לעושר רב ולנכסים רבים, עד כי “בלו שפתותיו מלומר די”.
בנוסף לפעילותו הציבורית והרבנית, עסק גם בהוצאה לאור של ספרי קודש. הוא הוציא את הספר “וילקט יוסף” שכתב סבו, רבי יוסף סתהון. כמו כן, יחד עם אחיו, רבי שלום סתהון, הדפיס את הספרים “ארכה ומרפא”, “פרקי אבות” ו**”שמירת שבת”**, אשר נכתבו על ידי סבו מצד אמו, רבי הלל דוד סתהון. זכה לראות את בניו ממשיכים בדרכו, שומרי תורה ומצוות, רודפי צדקה וחסד, ואוהבי תורה ולומדיה.