More
    Homeאולם דמויות מאר"ץחכם יוסף ששו הלוי זצוק"ל

    חכם יוסף ששו הלוי זצוק”ל

    חכם יוסף ששו הלוי זצוק”ל

    מאחרוני חכמי יהדות חלב ומנהל בית הספר בחלב

    מאת יוסי דאיה

    והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה. ביום שישי, ל׳ תשרי, מספר שעות לפני כניסת שבת נפטר בפנמה במיתת נשיקה מר סבי הרב יוסף שאשו הלוי זצ״ל.
    סבא נולד לפני כתשעים שנה בעיר ענתאב הסמוכה לעיר חלב (כיום בשטח טורקיה) וכילד קטן היגר עם משפחתו לחלב. סבא החל את לימודיו בבית הספר הצרפתי Mission Laïque Française ולאחר מכן המשיך את לימודיו בבית המדרש “בית נשיא” – שם למד אצל רב העיר הרב משה טוויל הכהן זלה”ה שגם הסמיך אותו לרבנות. סבי נמנה על רבני העיר וכן שימש כמנהלם של שני תלמודי התורה האחרונים שהתקיימו בחלב. כמו כן, שימש כמפקח כללי על כלל בתי הספר היהודים ברחבי סוריה, במסגרת זו היה נוהג לבחון את התלמידים ואף את המורים. סבא היה דרשן בחסד ונשא את הדרשות המרכזיות בשבתות ובמועדים. סבא גם שימש כמוהל וסופר סת”ם.

    בשנת 1980 עלה סבי לארץ והגיע לעיר נתניה. לאחר שלא מצא עיסוק תורני-חינוכי בארץ היגר לפנמה שם היתה קהילה חלבית גדולה אליה כבר הגיעו חלק מילדיו.

    בפנמה שימש סבי כרב ומורה צדק לימינו של רבה של פנמה, הרב ציון לוי ע”ה. סבי שימש כרבו של בית הכנסת בשכונת Paitilla בפנמה. במסגרת זו הרביץ סבי תורה לאורך שעות היממה וזאת עד השנים האחרונות בהן מצבו התדרדר ולא התאפשר לו להמשיך

    סבא השאיר אחריו את תבלח”א סבתי אלגרה (שמחה), ה’ ישלח לה רפואה שלמה וכן בנים ובנות, עשרות נכדים ונינים – ה’ ישמרם ויקיימם.

    כמו כן, סבי השאיר כתבי יד רבים בשלוש שפות (עברית, ערבית וספרדית). חלקם ערוכים ומוכנים להדפסה :

    1. קיצור שולחן ערוך על סדר אורח חיים ויורה דעה
    2. קיצור הלכות הבן איש חי עם הערות לגבי מנהג חלב
    3. אוסף דרשות לשבתות ומועדי השנה
    4. אוסף הספדים ומכתבים

    ארונו יוטס ארצה ביום רביעי הקרוב וההלוויה תערך בהר המנוחות

    מעט סיפורים על סבא-

    בתקופה בה סבא ניהל את תלמודי התורה בחלב חלו מספר תמורות.

    בתקופת כהונתו של סבא ובעידודו תלמוד התורה נפתח לבנות הקהילה בו הן למדו לימודי חול לצד לימודי קודש. וזאת לאחר שנים רבות בהן בנות הקהילה נאלצו ללמוד בבתי הספר הצרפתים הזרים (במיוחד לאחר סגירת בית הספר האליאנס בשנת 1947)

    בשנות ה 50-60 הגיע לעיר חלב גל גדול של יהודים מהעיירה קאמישלי שברחו מחמת המציק .
    יהודים אלו הגיעו חסרי כל והתיישבו בשכונה הישנה בעיר חלב. ילדיהם נשלחו לתלמוד התורה בשכונה אותו בזמנו ניהל סבי. סבא שימש כאב לאותם תלמידים ודאג לכל מחסורם ואף דאג לארוחות חמות בבית הספר. כמו כן הוא טיפח תלמידים מוכשרים והיה דואג להעביר למשפחותיהם כספים ותרומות בהתאם להישגיהם.
    סיפר לי אחד מתלמידיו כי בצעירותו הוריו ביקשו להוציא אותו ואת אחיו מתלמוד התורה על מנת שיעזרו בפרנסת הבית. סבי לא היה מוכן לוותר על השניים, שהיו תלמידים מוכשרים, ודאג להעביר להוריהם סכומי כסף ותרומות רק על מנת שאלו יישארו בבית הספר וימשיכו בלימודיהם

    אני בטוח שבמהלך הלוויה והשבעה נשמע סיפורים רבים נוספים


    חכם יוסף שאשו הלוי זצ”ל מאת: אברהם שמי-שהם

    יהי זכרו ברוך . אחרי שהוא החליף חכם יצחק שחיבר ובא לכותאב אלבלד לכהן כמנהל באותה שנה אני עזבתי את הכותאב ועברתי למדרש בית נשיא אצל חכם מוסה טויל בישיבה. אבל האחים שלי היו בכותאב אל בלד.כך שהייתי פעמים רבות מגיע לכותאב לטפל בכל מיני דברים בגין אחיי.אין ספק שהיה אחד הרבנים המשפיעים ביהדות חלב יהי זכר צדיקים לברכה אמן.


    חכם יוסף שאשו הלוי זצ”ל מאת: אלברט שבות

    בעוד שעה קלה אני הולך לבית הכנסת של פנמה להשתתף בטקס האשכבה שעורכים בפנמה לכבוד חכם יוסף זצ”ל לפני שארונו יוטס ארצה. הייתי אחד מתלמידיו בחלב בגמרא ואני זוכר מורה דייקן ודקדקן שלא עשה לנו את החיים קלים וכנראה בזכות התכונה הזו התורה נותרה בפינו חזקה ויציבה. התפילין שבשימושי היום נבדק בפעם האחרונה על-ידו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן. מוצא להוסיף כאן סיפור אישי עד מאוד.

    ב שנת 2002 ביום חמישי בתשע בבוקר נפטרה אימא בפנמה. בשעה שנפחה את נשמתה הייתי במרחק של שעה וחצי מביתה, ובדרך חזרה בכיתי ובעיקר חשבתי… נשבעתי לעצמי שאעשה את הכל בשביל שאימי הצדקת לא תיקבר בפנמה כי אם בארץ אבותנו כיאה לכל צדיק. במקום לחזור הביתה הלכתי ישירות אל בית הכנסת למשרד הרב ציון לוי זצ”ל. שרדתי בפניו בקצרה את סיפור חייה המריר של אימי ולמרות הקושי ואולי דווקא בגינו דבקה כל חייה בקב”ה עד יום מותה, אין שעה שלא הזכירה אותו. ביקשתי מהרב, חרף הקשיים הכלכליים והבירוקרטים להעברת ארונה לארץ, שיעזור לי להביא את הפרויקט המורכב הזה לפועל. ענה לי שמבחינה הלכתית אין שום מניעה להשהות את קבורתה עד שתגיע ארצה אך מבחינה מעשית ההחלטה ביד ילדיה והוא לא יתערב בזאת. פשוט תצביעו ביניכם מי בעד ומי נגד; זו היתה פסיקת הרב לוי.

    חזרתי הביתה והיגעתי ברגע שהורידו את ארונה במדרגות. חרף הבכי והאווירה העלאתי לראשונה את הצעתי לקחת את אימא לארץ. נתקלתי בחומה של סירוב כי מדובר במבצע לוגיסטי לא פשוט ועוד לא דיברנו על העלות הכספית, הטסת הגופה, מציאת וקניית קבר בארץ… מישהו מהאחים העלה את הסברה הדתית הידועה כי מנוחת המת קודמת לכבודו וכי הנשמה לא תמצא את מנוחתה עד קבורת הגוף. עניתי נחרצות כי לפני שעה קלה פסק בפניי הרב לוי כי ניתן ומותר להשהות את הקבורה אם הסיבה היא קבורה בארץ.

    אנחנו באמצע היום, אנשי חברה קדישא דחקו בנו להחליט, ואני בשלי לא מוותר… חכם יוסף שאשו היה גם בין הנוכחים והוא חש את המבוכה שלנו ובעיקר את הקושי שלנו בלקבל החלטה… הוא ביקש להקל עלינו, היום אני יודע את זאת, ביקש לעזור לנו ולקחת את כובד ההחלטה על עצמו. הוא הביע את דעתו כי טוב לנפטרת ולנו לקבור אותה בפנמה כי סוף כל סוף יהיה לנו מקום זמין לבקר בכל רגע של געגוע… אני ראיתי בהכרזתו זו כאיום ממשי על השבועה שנשבעתי לקחת את אימי ארצה, ועניתי לו בצווחה: עם כל הכבוד חכם אבל זו ההחלטה שלנו, של האחים, ואני מבקש להשאיר את ההחלטה לנו. הנוכחים השתיקו אותי בצעקות כי לא כך מדברים אל החכם, והוא הרגיע אותם ואמר, לא אשכח את מה שאמר: “לא מקפידים על אדם בשעת איבלו”.

    קרה נס. ארון אימא הוטס ארצה ונקברה עם הגעתו ביום ראשון. עד עכשיו אין לי מושג וחצי מושג איך הסתדרו העניינים ואיך יצא הדבר לפועל כנגד כל הסיכויים הכלכללים, הבירוקרטים, הלוגיסטים… הדבר היה מנוגד לשכל הישר אך במבחן התוצאה אני ושבעת האחים שלי עמדנו כולנו ביום ראשון בשש בערב בבית העלמין הישן של הרצליה ואמרנו קדיש מול קברה הטרי של אימא. הדבר היחיד שיודע לענות עליו הוא מי שילם עבור קניית הקבר שעלותו היתה 4000 $ שהיינו צריכים לשלם לחברה קדישא בישראל. אחותי פרידה פתחה את ארון הבגדים של אימא לחפש מסמך מסוים, ועינה נפלה על שקית קטנה ובתוכה 4000 $. כן אימא שילמה עבור קיברה, היא חסכה סנט לסנט את הסכום הזה.

    את השבעה ישבנו בארץ ובשבת לאחר מכאן הזמינו אותי בשבת בבית הכנסת של פנמה לעליית משלים עם קדיש ואשכבה. חכם יוסף קרא בתורה ועשה לי את האשכבה. שנייה לפני שירדתי מהתיבה לחשתי באוזנו את המילים האלה בערבית: “חכם אני מבקש שתסלח לי על מה שאמרתי לך ביום פטירת אימא”. בתשובה הוא העביר את ידית הקריאה לידו השנייה ובראשונה חיבק אותי וענה לי בחיוך ובערבית: “אני לא יודע על מה אתה מדבר בירטו”.


    חכם יוסף שאשו הלוי זצ”ל מאת: אלי סלימאן

    גמרנו את בית הספר, גדלנו התחלנו לעבוד.
    יום שבת אחד בצהריים הגענו לבית הכנסת בית נשיא כמה חברים ואז לוחשים לנו חכם יוסף בפנים .אנחנו גדולים ומי זה חכם יוסף בשבילנו שידבר נראה לו מה זה.
    ואז הוא התקרב אלינו רואה אותנו בלי כיפות הוא שואל איפה הכיפה שלך בני…ואנחנו אומרים בלבנו… רק שיגיד משהו ונראה לו מי אנחנו.
    והוא אומר לנו: בני אך יודעים שאתה יהודי .יהודי זה הכיפה שלך. חייל יכול ללכת למלחמה בלי נשק?.סופר יכול לכתוב בלי עט?.כך גם יהודי לא יכול ללכת ללא כיפה.

    נשקנו לו את היד ביקשנו סליחה .ומאז הכיפה לא עזבה אותנו ולא תעזוב גם את ילדנו וילדי ילדינו לעד .
    הכיפה הייתה בכיס כי יהודי לא היה להראות סימני יהדות בסוריה שלא יקבל מכות מהגויים.
    זה אחד מרבים ממעשיו של מורנו רבנו ועטרת ראשנו יהי זכרו ברוך

    נושאים קשורים

    בשיבה טובה: הגאון רבי יצחק זעפרני זצ”ל

    חכם יצחק זעפרני זצ"ל נולד בחלב בז' באב שנת תרפ"ד, 7 באוגוסט 1924, בן לגאון חכם סלים זעפרני זצ"ל, מגדולי חכמי אר"ץ.

    הרהג” חכם שאול קצין זצוק”ל

    כ"ד בכסלו תשעט 02.12.18 מרכינים ראש עם פטירתו של הגאון רבי שאול קצין זצ"ל, רבה של הקהילה החלבית בניו יורק, והוא בן 97.  יובא למנוחות...

    דוד גינדי ז”ל

    דוד גינדי ז"ל, אשר פעל רבות, לשם שמים, להצלת יהדות סוריה וקליטתה בארץ, לגיוס תרומות לנזקקים ולטיפול בנכסי הקהילה בארץ

    עו”ד שלמה תוסייה- כהן ז”ל

     עו"ד שלמה תוסייה- כהן ז"ל 1994 - 1917 עו"ד שלמה תוסייה- כהן ז"ל- הנשיא הראשון של המרכז העולמי למורשת יהדות ארם- צובא (חלב) בישראל שלמה תוסייה-כהן, עורך...

    מנחם ידיד ז”ל

    בנו של המקובל האלוקי רבי יום טוב ידיד הלוי זצ"ל. נולד בחלב ועלה כנער לארץ ישראל. פעיל בתנועת בית"ר, מפקד פלוגה באצ"ל ואסיר ציון ביפו, בירושלים, בצריפין, בלטרון וברפיח.

    שאול זאב לניאדו ז״ל

    שאול זאב לניאדו ז״ל י״ז טבת תרפ״ז - יד תמוז תשע״ו 2016 - 1926 "שאול לניאדו ז"ל נמנה על חברי הועד הפועל של המרכז העולמי למורשת יהדות...

    לינדא סבא עג’מי מזרחי ז”ל

    לינדא סבא עג'מי מזרחי לבית אלוואיה ז"ל מרת חמותי לינדא סבא עג’מי מזרחי בת שמחה לבית אלוויה אשת כה”ר מר חמי יעקב אלוויה נ”ע הנפטרת ביסורים...

    יﬠקב פרשי ז”ל

    יﬠקב פרשי ז"ל נולד בסוריה ב1926 בן לשאול ושרה. עלה ארצה בשנת 1942 והתגורר בשכונת התקוה בתל-אביב. היה פעיל, מדריך ומחנך בנוﬠר הﬠובד והלומד. ﬠם תחילת מלחמת...

    הרב אברהם בן רבי שלמה זעפראני זצ”ל

    איך נפלו גיבורים   הרב אברהם בן רבי שלמה זעפראני זצ"ל רב ומורה דרך, מצדיקי הדור ומראשי יהדות ארם צובה המפוארת, נצר לעמודי אש, לפיד אמת וחסד.כזה...

    פרופ‘ יום טוב עסיס ז”ל

    פרופ‘ יום טוב עסיס ז"ל פרופ‘ מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. משמש שם כיו“ר המרכז לחקר יהדות ארם-צובא וסביבתה, יו“ר המרכז...