שיר על בית הכנסת הגדול בחלב

שיר על בית הכנסת הגדול

שיר על בית־הכנסת הגדול של קהילת ארם־ צובא יע”א(יבנה ערינו אמן) לר׳ אברהם עבאדי ז״ל נפטר בשנת תרמ”א (1881 למספרם). שיר זה מציאה יקרה מפנינים שהונצחה ע״י חכם משה עיני הלוי, המכונה אורפלי. הוא סבי אבי־אמי זצ”ל.

את השיר מצאתי בספר הפזמונים שכתב בכתב ידו כיד ד’ הטובה עליו וסיים כתיבתו בשנת התרמ׳׳ו והקדישו לחכם שאול ענתר ז׳׳ל בכתב סופר מהיר הנפלא ובדיו המבריקה עד היום, למרות שדפי הספר בלו מזוקן אך האותיות חיות, מבריקות ומאירות. בדרך נס נשמר הדף האחרון(דף) בחתימתו ותאריך הקדשתו. הפלא ופלא.

והנה נוסח החתימה אות באות, בצורת משולש:

׳׳נשלם פה צובא יע”א ר׳׳ח חשוון שנת התרמ”ו לבריאת עולם כתיבת עבד קצר יד משה נסים עיני הלוי המכונה אירפלי ס׳׳ט לתשוקת היקר נכון ונעלה רד”ו כח״ר שאול ענתר חי”ו יחי שמו לעד כי”רא נס”ו אכי”ר״
סימן השיר בראש הבתים

מלאכת השירה

מקאם מסכאר מרו

מיהרו כל שרים לשורר זמירים, צרופים וטהורים, לכבוד נאווה קודש :

להלל רוב יופיו, הודו וגם נויו, יבלום איש את עדיו, בבואו לקודש:

איך הוא מימות מקדש, שני שנתחדש על יד עם הנקדש, בעיר צבי קודש:

כבודו נתרבה, כנסת עיר צובא, מכל יוצא ובא בגילות עם קודש:

תכנית מעשיהו, ונורא מראיהו, עין תעידהו כי הוא אדמת קודש :

האל אשר הקים, ארקים ושחקים, ממצולות יקים לקהלת הקודש :

שחזקו בניין, באונם וקנין, ולא שתו עדיים לשרת בקודש :

יזכו לעלות ציון, ולמין אפריון, אשר הוא שם חביון לנאדר כקודש :

רחום דלה אומלל, כבוד גלות צלל, אשר שר והלל לכבוד נאווה קודש :

השיר הזה יסדו, הוא אברהם עבדו, יראה עוז כבודו, ויחזה בקודש :

שפתותיו הם דובבות, מלאת כל טובות, יהיו נא עריבות, לראשי עם קודש :

תם

הבית ״שפתותיו״ הוסיף זקני ז”ל, וזה לפי דברי חז״ל: כל תלמיד חכם שאומרים דבר תורה שלו אחרי פטירתו, שפתותיו דוברות בקבר.

משה ידידיה עזיזו — חיפה