מתוך חוברת דרך אר”ץ מס’4 שנת 1988
טור יושב ראש המרכז מנחם ידיד ז”ל שנת 1988
משחר נעורי קלטו אזני שמותיהם של אישים גדולים ורבנים גאונים, מן הדור הקודם לי בעיר בה נולדתי, ארם־צובא. אישים ורבנים אלה מהווים אספקלריה מלאה הוד והדר, תודות למעשיהם ופועלם הרב הן בקרב קהילתם והן ברשמם דף היסטורי חשוב בתולדות עם ישראל.
אין בידינו כיום פרטים מלאים על פועלם ומעשיהם. אני שואל איפה את עצמי, ואתכם: אם אנו לא נגאל אותם ונשחרר פרטים אלה להיסטוריה, מי יכול ויעשה זאת? למרבה הצער, אישים אלה לא הצטיינו בכתיבת זכרונות או פרסומים רבים, מהם היינו יכולים לשאוב מידע.
אמנם כן, חיים עדיין בתוכנו מעטים היכולים לספר, לתעד ולהצביע על קיומה של קהילה מאורגנת ומסודרת למופת במוסדותיה, ברבדיה השונים, בבתי הספר שלה, בישיבותיה, בבתי החולים שלה ובמפעלי הצדקה והרווחה שלה.
אני רואה חובה מוסרית, קדושה ועליונה ששמם של המיומי ביהדות ארם־צובא יונצח וייזכר בתולדות עם ישראל. זאת אחת המשימות שהמרכז שלנו לקח על עצמו כאשר לחלק מהמידע יש לנו גישה, בעוד שהחלק האחר מצפה ומיחל ליד גואלת.
שמחה מיוחדת היא לי כי נושא תיעוד מורשת יהודי ארם־צובא היכה גלים עצומים וחיוביים וגרם להתעוררות רבתי בארץ ובגולה. הנני סמוך ובטוח, שהדור הצעיר שלנו המגלה ענין במורשת אבותיו, יטול לידיו את שרביט המנהיגות בנושא, הן באיסוף החומר המתאים והן בפרסומו. וכאן, מרגיש אני חובה נעימה להודות לידידי חברי הנהלת המרכז ולחבר הפעילים שנענו ונרתמו לעבודת קודש זו שהינה, לכל הדעות, חשובה ביותר.
בכך אין די! החובה המוטלת על כל אחד שיש ברשותו ספר, תעודה, תמונה או כל מסמך אחר הנוגע לארם־צובא, להוציאו ממחבואו ולאפשר לנו לתעדו, לפרסמו, ולהנציחו לדורות הבאים. כמו כן, הנני פונה בקריאה מיוחדת, מכל הלב, לכל מי שיש בידו דף כלשהו מכתר ארם־צובא שניצל משריפת הפורעים בחלב. אנא העבירו את אשר נמצא בידיכם לרשותנו, למען כלל עם ישראל — ותבואנה עליכם בזה התודה והברכה.
אני מאמין שהקוראים והחברים יפגינו בגרות והתעלות ויושיטו יד מסייעת, חומרית ומוסרית להגשמת המטרות שהצבנו בפנינו — ויפה שעה אחת קודם.
שלכם באהבה,
מנחם ידיד
