מדברי הרב הראשי לישראל מרדכי אליהו בערב “אבתידא כלאמנה”
שאורגן ע״י המרכז למורשת אר״ץ בבית הכנסת ״מגן דוד״ בחולון במוצאי שבת 28.1.89
״כשבאתי למקום הזה. חשבתי בליבי שהנה עוד אסיפה. הנה עוד ציבור שמתאסף בשגרת היום־יום. אבל. משראיתי את השמחה בעיני האנשים כאן. כששמעתי את אותם ילדים חביבים, בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. אשר קראו את עשרת הדברות בהתאם למסורת אר״ץ, התחלתי להתרגש יותר. נזכרתי מיד: אשרי עין ראתה כל אלה. הלא למשמע אוזן שמחה נפשנו! אשרי עין ראתה מנהיגים שלכם ־ שלנו דואגים גם לילדים וגם לנוער! אשרי עין ראתה שורות שורות שלכם. עם שמחת האוזן ששומעת דברות באותה מנגינה ששמענו בילדותנו… אשרי המארגנים! אשרי השומעים!״
״שמענו על בעלי בתים שהיו בארם־צובא. הם היו קמים באשמורת הבוקר. בשתיים – שלוש לפנות בוקר, ויושבים ללמוד תורה. חבורות – חבורות: אלה לומדים גמרא. אלה לומדים משניות. אלה — הלכה. אלה טור הבית־יוסף, אלה – חושן משפט אחר כך היו מתמסרים לתפילה, וממנה לעבודה, ושוב לתורה וללימוד. זהו סדר היום של בעלי הבית של ארם־צובה מאמציהם הושקעו גם בעבודה — קודם תורה אח׳־כ עבודה. ובשבת. חצות לילה אקום להודות לך: בקשות. תהילים, שולחן ערוך. שאלות ותשובות בהתלהבות. באהבה. בשירה. בנימוסין שבין אדם לחברו. ביראת שמיים ולכבוד הבורא״…
״אנחנו לומדים היום גמרא ב״עיון חלבי״. לכן. כשראיתי את הציבור הנפלא הזה הרגשתי שהנה חוזרת עטרה ליושנה. ורוח ה״עיון החלבי״ מתחזקת בתוכנו״
״כאלה היו רבני ארם-צובא. הם ידעו לעשות ניסים ונפלאות במוצא פיהם. ״טרם יקראו ואני אענה. עוד הם מדברים ואני שומע”
“וייחן שם ישראל נגד ההר” — נאמר בלשון יחיד: חגו כאיש אחד, בלב אחד כך היו אנשי אר”ץ איש אחד ולב אחד — עזרה הדדית. אהבת הזולת, קירוב לבבות. תמיכה באח הנזקק. אהבת הבורא ותורתו… כך הם חנו ״נגד ההר״ – כשהם איש אחד ולב אחד, הם מסוגלים לחנות אפילו נגד ההר ולדורי דורות. זהו סוד קיומה של יהדות אר״ץ״… ״תפארת מורשת ארם־צובא היא בכיבוד אב ואם. גם אבות כתורה ולומדיה. גס אבות במלאכה ובעשיה”