בן פורת יוסף – על מדרש פורת יוסף בירשלים
מאת שלמה תוסייה-כהן ז”ל
למול הכותל המערבי וצופה להר הבית מתנוסס היום מבנה מרשים של מדרש פורת יוסף. לותיקים שבישוב אין צורך להזכיר את המקום הקודם של הישיבה; אך לבני הדור הצעיר ולעולים שעלו לאחר מלחמת השחרור, יש לספר, כי באותו אתר התנוסס, עד למלחמת השחרור, מבנה אדיר של מדרש פורת יוסף, ששמש אכסניה, במשך עשרות שנים, לרבנים ואברכים ספרדים ויוצאי ארצות ערב.
ההסטוריה של הישיבה מתחילה בשנת 1912, כאשר הנדיב יוסף אברהם שלום זצ״ל, תושב קלקטה שבהודו, ממוצא עיראקי, בא אל רבו ובקש לתרום מעושרו הגדול להקמת מוסדות תורה וצדקה בארץ ישראל. הנדיב ערך שטר הקדש לפיו מינה את מוייז אברהם ששון. מיוצאי ארם־צובא, להיות הנאמן של ההקדש שמטרתו הקמת הישיבה בעיר העתיד של ירושלים ובית חולים בחברון. עוד ציווה הנדיב להפריש סכום כסף נכבד להשקעה, שפירותיה יסייעו למימון הוצאות החזקת המוסדות בארץ.
חלקת הקרקע שעליה הוקם בית המדרש נקנתה סמוך למלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, הוקם המבנה האדיר, שנוסף ליופיו הארכיטקטוני ומידותיו הרחבות, שמש כמבצר ליהודי ירושלים ולשוכני העיר העתיקה. כאשר. בין כתליו. לומדים מאות תלמידים ואברכים. בית מדרש נפתח ב־1922 והרב שלמה לניאדו זצ”ל, יוצא ארם־צובא גם הוא, מישיבת אוהל מועד, נתמנה כראש הישיבה.
במשך שנים רבות, עמדו בראש הישיבה ומוריה תלמידי חכמים יוצאי אר״ץ. מביניהם נזכיר את הרב עזרא עטיה זצ״ל שהיה נשיא הישיבה במשך יותר מארבעים שנה ואת הרבנים שליט״א: יעקב עדס. אליהו לופס, אברהם רפול. יוסף טוויל ועזרא שעיו… מקור נכבד לכח ההוראה בא מישיבת אוהל מועד שנוסדה ע״י הרב יצחק שרים זצ״ל בשנת 1907. בנו של גאון זה – הרב עזרא שרים, שהיה מגיד בבית המדרש שבעיר העתיקה, קבל על עצמו. עם נפילת העיר העתיקה, ביחד עם חברי הועד המקומי, להקים את מוסדות פורת יוסף בירושלים המערבית. שני בניו של הרב עזרא — הרבנים אברהם ומשה שרים, הם מנהלי רשת הישיבות פורת יוסף היום.
הרב עזרא עטייה זצ”ל ראש ישיבה פורת יוסף