הכתיב הﬠברי בארם צובא
מאת משה כהן
כתב יד הﬠברי בארם-צובא ידוﬠ בשם “ניץ אָלם” דהיינו; חצי קולמוס. לא ברור מה מקור השם. מה משמﬠותו ואיך התגבשה צורת כתיב זו המהווה סגנון מיוחד של כתיב רש”י.
צורת כתיב זו היתה שגרה בידי כל. סוחרים רבים אף ניהלו את פּנקסיהם בה. הילדים של “תלמוד תורה” למדו לכתוב בה. ﬠוד משחר מגוריהם. כתיב זה שגור ﬠד היום בידי יוצאי אר”ץ ברחבי הﬠולם וכמובן גם בידי שארית הקהילה בחלב ﬠצמה.
אזכיר כאן שתי תופﬠות מﬠנינות:
- האות “א” בסוף מילה מקבלת בכתיב צורה שונה מזו שבאמצﬠ מילה או בתחילתה, זוהי, כנראה השפﬠת הﬠרבית בה קיימת “א” מיוחדת בסוף מילה,
- התופעה השניה היא שילוב האותיות “א” ו”ל” בהימצאותם יחד. נהגו יהודי ארי”ץ לציין אותו באות אחת בצורתה
יתכן ובמקור רצו היהודים להימנﬠ מלכתוב את המילה “אל” שהיא אחד מכיני הקודש והﬠדיפו לכתבה בצורה מיוחדת. הם נהגו כך גם בﬠרבית. כאשר שם השם בﬠרבית נכתב ﬠל ידם בצורת
במקום
דוגמה של מסמך בית העלמין בחלב בכתב “ניץ אָלם”
