קיצור הלכות ומנהגי חודש אדר, תענית אסתר ופורים.
שמחה
”משנכנס אדר מרבים בשמחה“. כמו שנאמר במגילת אסתר: ”והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה“.
תענית אסתר
בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר להגן על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים לבקש רחמים כדי להתמודד עם גזירות המן נגדם, לכן, הם התענו באותו יום. כך נהגו בכל תפוצות ישראל, מאז ומתמיד, להתענות ביום זה שנקרא ”תענית אסתר“.
אם חל י“ג באדר ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי. מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר. מיניקה אפילו הפסיקה להניק את בנה, כל שהיא בתוך כ“ד חודשים ללידתה פטורה מלהתענות. חולה אפילו שאין בו סכנה פטור מלהתענות, ואינו רשאי להחמיר על עצמו. זקן שהוא תשוש כח, פטור מלהתענות, ואינו רשאי להחמיר.
חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, וכן אבי הבן, הסנדק והמוהל, אינם מתענים כלל בתענית אסתר אפילו כשחל בזמנו, ואינם רשאים להחמיר על עצמם ולהתענות, מפני שיום טוב שלהם הוא.
תפילת פורים וקריאת המגילה
אומרים מזמור על ”איילת השחר“ לפני תפילת ערבית, ואומרים ”על הנסים“ בתפילת ערבית. את מגילת אסתר קוראים לאחר עמידת השמונה-עשרה.
שליח הציבור הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה שלוש ברכות: “על מקרא מגילה”, “שעשה נסים”, ו”שהחיינו”. בקריאת המגילה ביום, שליח הציבור אינו מברך “שהחיינו”.
בארם צובא (חלב) נהגו ששליח הציבור “קורא ופושט” את המגילה, זאת אומר כשקרא עמוד מניחו פתוח ואינו גוללו, וכשסיים קריאת כל המגילה, הייתה לפניו פרושה לפניו כאיגרת. אבל שאר יחידי הציבור לא יעשו כן שלא תיגרר על הארץ.
בתפוצות ישראל נוהגים לומר ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם, והם: “איש יהודי היה בשושן הבירה”. “בלילה ההוא נדדה שנת המלך”. “ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות”. “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”. באר”ץ מוסיפים לקרוא בקול רם גם את הפסוק “כי מרדכי היהודי משנה למלך “.
לאחר קריאת המגילה גוללים אותה ומברכים ברכה אחרונה, “הרב את ריבנו” וחותמים “ברוך אתה ה׳ הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע”. לאחר הברכות, שר הקהל: “ארור המן ברוך מרדכי, ארורה זרש ,ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב”.
לאחר קריאת המגילה וברכותיה, אומרים “ואתה קדוש יושב תהילות ישראל “, קדיש תתקבל, “שיר המעלות לדוד לולי ה׳ שהיה לנו”, קדיש יהא שלמא ו”עלינו לשבח”.
ואם חל פורים במוצאי שבת, יאמרו אחר העמידה חצי קדיש, “שובה ה׳ עד מתי”, “ויהי נועם”, “יושב בסתר”, עד “ואתה קדוש”. ואז ,יברכו ברכת “מאורי האש” לפני קריאת המגילה. בשחרית אומרים “על הנסים” בעמידה. לאחר החזרה אומרים חצי קדיש, ואין נופלים על פניהם לא בי”ד באדר ולא בט”ו בו. ומוציאים ספר תורה וקוראים בו שלושה עולים בפרשת “ויבא עמלק” וכופלים פסוק אחרון כדי להשלים עשרה פסוקים. אח”כ אומרים חצי קדיש, “אשרי יושבי ביתך”, “ובא לציון” עד “ואתה קדוש ” וקוראים את המגילה בברכותיה חוץ מ”שהחיינו”. לאחר קריאת המגילה וברכת “הרב את ריבנו” אומרים “ואתה קדוש”, קדיש תתקבל, “בית יעקב” ושיר היום .
“למנצח על איילת השחר”, קדיש יהא שלמא, “קוה אל ה׳”, קדיש על ישראל ו”עלינו לשבח”.
זכר למחצית השקל
נוהגים לגבות לפני קריאת המגילה כסף לצדקה, “זכר למחצית השקל” שנגבה כתרומה בתקופתו של משה רבנו.
משלוח מנות
יש לשלוח לחברים תשורה בצורת מנות של מיני אוכל וממתקים כפי שנאמר במגילת אסתר: “ומשלוח מנות איש לרעהו”. וכל המרבה לשלוח הרי זה משובח.
מתנות לאביונים
חייב כל אדם לתת ביום פורים “מתנות לעניים”. “ומוטב להרבות במתנות לעניים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה מפוארה אלא לשמח לב עניים, יתומים ואלמנות!” (דברי הרמב”ם).
סעודה ושמחת פורים
מצוה להרבות בסעודת פורים חגיגית שאותה עורכים ביום פורים, ויאכל בסעודה בשר וישתה יין. בברכת המזון מוסיפים את בקטע של “על הניסים”.
מלאכה בפורים
מותר לעסוק במלאכה בפורים למי שרוצה לעשות זאת. מותר להצטלם, מותר להתגלח, מותר לכתוב…בעצם, אין כל איסור הלכתי לעסוק בכל מלאכה בפורים.
