למה? בחלב, מגילת אסתר תורגמה לערבית יהודית?
מאת מנחם ידיד ז”ל
במקור, מגילת אסתר נכתבה ונאמרה בלשון הקודש, אך יהדות ארם צובא וחכמיה תרגמו אותה -כמו את שאר המגילות – לערבית. השפה המדוברת והמובנת לכלל הקהילה, גברים, נשים וטף. עובדה זו העלתה תרומה השובה בהבנה המקרא ובקיום המצוות התלויות בכל מגילה ומגילה. וכאן מתעוררת שאלה, ואכן רבים שואלים, מדוע היה צורך לתרגם אה המגילה לערבית בשעה שלשון הקודש הייתה שגורה בפי חכמי ארם צובא חלב, ובשפה זו הם העלו תרומה ערכית חשובה בחידושי תורה, בשאלות ותשובות, במוסר ואגדה ועוד. נראה, כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלימוד התורה מימים ימימה בארם צובא חלב היה בלשץ הקודש עם תרגום הפסוקים לערבית. השפה המדוברת והמובנת לכל בהיותה שפת אם.
מגילת אסתר וימי הפורים מעניקים לנו מסכת היסטורית, המשקפת את המאבק עתיק היומין והממושך בין עמלק לבין עם ישראל. זאת ועוד, המדובר הוא, כמובן, לא רק בשחר ההיסטוריה של עמנו, אלא גם בימים ההם בזמן הזה, בעמלק המייצג את שנאת אומות העולם לעם היהודי ולמדינתו שהוקמה אחרי אלפיים שנות גלות.
מבין דפי ההיסטוריה של עם ישראל ניתן ללמוד על הצורך החיוני באחדות העם. חג הפורים הוא חג מיוחד. המצביע על רצוני הפנימי של העם באהבה, אחווה, שלום ורעות. מתוך כך נובע הציווי לקיים בחג הזה את מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. קיום המצוות הללו נותן ביטוי נאמן לאחדות העם ולאהבת אחים – אהבת חינם. למעשה, זהו המבחן האמיתי המחייב את כולנו לעמוד בו לטובת עמנו וארצנו ונצחיותם, תוך דבקות בתורתני הקדושה ובקדוש ברוך הוא עצמו, ככתוב(דברים ד; די): “ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם חיים כולכם היום”.
מגילת אסתר פרק-א בערבית-יהודית
הועתק מכתב יד של הרב חיים ב”ר יצחק הלוי זצ”ל
משנת התרי”ט (1858) לבריאת העולם ע”י נכדו ר’ חיים הלוי
א-ויהי – וכאן פי איאם אל-אזדשירי הוא אל-אזדשירי אל-מתצלטין מן אל־הינד וחיתא אל־ הבאש מיאה וסבעה ועשרין מדיניה. בימים – פי דאליך אל־אייאם כי ג’ילוס אל־מאליך אל-אזדשירי עלא כרסי צלטנתו אלדי פי שושן אל-קצר. בשנת ־ פי סנת אל-תאלתיה לתיצלטינו ציניע צ’ייפיה לג’מיע ריאסא ועבידו עסכאר אל-עג’אם ואל-הינד אל-אכאביר וריאסא אל-מודין קודאמו. בהראותו – לם־אל-ארווא אילא דולית כראם צלטינתו ואילא אוקר פוכרית עוצ’מיתו אייאם כתירין מייה ותמנין יום. ובמלאת – ופי כומאלית אל־אייאם הדולי ציניע אל מאליך לג’מיע אל-קום אל־מווג’ודין פי שושן אל־קצר למן כיביר וחיתא זיגיר צ’ייפיה סבעת אייאם פי חוש ג’ונאנית בסתאן אל־מאליך. חור – אבייץ’ אכצ׳ר וסמווי מחבוך פי חבאל כיתאן וארג’וואן עלא ליווליב אל-פוצ’ה ועוואמיד אל־ריכאם תיכותיה דהב ופוצ’ה עלא רצפת בילאט וריכאם ומרמר ופיצוץ אל־מעדאן. והשקות – ואל-סקי פי אואני דהב ואוואני מן אוואני מתגיירין וכמר אל-צלטניה כיתיר כי קודרית אל-מאליך. והשתיה – ואל־שיריב כל-ניצ’אם לים גאציב אין כידה אמר אל-מאלך עלא ג’מיע כיביר ביתו לי־יצנע כי רצ’א רג’ול ורג’ול. גם – איצ’א וושתי אל־ צולטאניה צנעית צ’ייפית נסוואן בית אל-צלטניה אלדי ליל-מאליך אל-אזדשירי. ביום ־ פי יום אל־סאביע כי חיסין קלב אל-מאליך פיל כמר קאל למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס סבאע אל-טיוושייה אל-כאדימין אל הצ’רית אל-מאליך אל-אזדשירי. להביא – לי-יג’יב אילא וושתי אל-צולטאניה. קודם אל-מאלך פי תאג’ אל־צ’לטאניה לי-ירווי אל־ אומאם ואל־ריאסא אילא חוסניהא אין חוסנית אל-מנצ’אר היא. ותמאן – ומא ראדית אל- צולטאניה וושתי לי תיג’י פי אמר אל-מאליך אלדי פי יד אל-טיוושיה וצכאט אל-מאליך ג’דא וחומיתו שעלית פי. ויאמר – וקאל אל-מאליך ליל-עולמא עאריפין אל-אווקאת אין כידא אמר אל-מאלף קודם ג’מיע עאריפין סוניה וחופים. והקרוב – ואל-קריבין אליה כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן סבאע ריאסא אל-עג’אם ואל־היניד אל-נאצ’ירין חצ’רית אל-מאליך אל-ג’אליסין פיל-אוולניה פיל-צלטניה. כדת – כל-סוניה אש נצנע פיל צלטאניה וושתי עלא אלדי לם צנעית אילא קול אל מאליך אל-אזדשירי פי יד אל-טיוושייה. ויאמר ־. וקאל ממוכן קודם אל מאליך ואל-ריאסא לם עלא אל-מאליך ווחדו אתערווג’ית וושתי אל-צולטאניה אין עלא ג’מיע אל ריאסא ועלא ג’מיע אל-אומאם אלדי פי ג’מיע מודין אל-מאליך אל-אזדשירי. כי – אין יכרוג’ אמר אל צולטאניה עלא ג’מיע אל-נסוואן לי-יבהדילו אג’וואזון פי חצ’ריתון פי־קולהון אל־מאליד אל־ אזדשירי קאל לי יג’יב אילא וושתי אל־צולטאניה קודמו ולם איג’ית. והיום – ואל-יום האדה יקולו סיתאת אל-עג’אם ואל-הינד אלדי סמעו אילא אמר אקיצולטאניה לג’מיע ריאסא אל-מאליך וכפאייה בהדליה וצכאט. אם – אין כאן עלא אל מאליך חיסין יכרוג’ אמר אל-צלטניה מן קודמו וינכיתיב פי סונית אל־ עג’אם ואל-הינד ולם־יכאליף אלדי לם תיג’י וושתי קודם אל-מאליך אל-אזדשירי וצלטנתיהא יעטי אל־מאליך לרפיקתהא אל־חוסניה אכתר מניהא. ונשמע – ואנסמע אמר אל־מאליך אלי יצנע פי ג’מיע צלטנתו אין כביריה היא וג’מיע אל-נסוואן יעטו עיזיה לאג’וואזהון למן כביר וחיתא זיגיר. וייטב – וחיסין אל-אמר פי חצ’רית אל־מאליף ואל-ריאסא וציניע אל-מאליך כי כלאם ממוכן. וישלח – ובעת כותב אלא ג’מיע מודון אל־מאליך אילא מדיניה ומדיניה כי כותבהא ואילא קום וקום כי לגוויתו לי-יכון כל רג’ול מתרווים פי-ביתו ומתכלים פי לעווית קומו.
לחץ/י לצפייה בעמוד הספר מגילת אסתר שיצא לאור ע”י המרכז
לחץ/י כאן לרכישת הספר המודפס שיצא לאור ע”י המרכז (לרוכשים בישראל)
לחץ/י כאן לרכישת הספר המודפס (לרוכשים בחו”ל)
Click here to purchase the printed book (for buyers outside Israel)
© 2024 כל הזכויות שמורות למרכז העולמי למורשת יהדות ארם צובא (חלב) המבקש לצטט מהספר רשאי לעשות כן, בתנאי שיציין את שם הספר, ואת שם המוסד שהוציאו לאור: המרכז העולמי למורשת יהדות ארם צובא (חלב)
