מנהגי ארם צובה בשבועות

מאת שלמה עזרא ב”ר יצחק ענתבי סקא ס” ט

הכנת מגילת רות אזהרות ומשלי לפני שבועות
א. כתב מו”ר חכם יצחק שחיבר ע”ה (1) : “מנהג קדום בחלב שהיו מלמדים בת”ת בערבי שבועות משלי עם פירוש ערבי והיו קוראים אותה בשבועות בבתים ולא בביה”כ. פה, מחסר מורים וזמן, דלגו על זה”.
ב. והעיד ח’ אדמון כהן נ”י ש”בחג השבועות קוראים (בבית) מגילת רות ואזהרות וגם חלק מספר משלי” (2) . וכ”כ הג”ר יוסף שעיו זצ”ל (3): “ולומדים אזהרות שסידר בן גבירול ורות ומשלי כל אחד בביתו”. וכן נוהגים בני ק”ק יוצאי אר”ץ בארה”ב שקוראים בבתים אזהרות ומגילת רות אחר סעודת היום, חצי ביום ראשון חצי ביום שני (4) .
ג. וסיפר לי הג”ר יצחק טוויל שליט”א שבישיבה “דגל תורה” היו לומדים את האזהרות לפני שבועות, ומו”א חכם משה זצ”ל היה אוהב לעיין באזהרות.

שבת כלה
ד. “בשבת כלה קודם מוסף אומרים פיוט “אמון יום זה”, ופיוט “שמור לבי מענה” ג’ קטעים מראש ומסוף (5) , ואח”כ גומרים התפלה” (הג”ר יוסף שעיו זצ”ל) (6) . (ועי’ להלן שמנהגנו לומר את זה בשבועות).
ה. בשבת כלה דור ש בו הרב הגדול ומעלת הבית דין מענינא דיומא ומוסר השייך לאותו זמן, וכל הקהל והרבנים באים לשמוע דרשה דסדרא, ולא לומדים כתות כתות כי אם כולם כקטון כגדול, באים לשמוע הדרשה מפי הרב דוקא (הג”ר יוסף שעיו זצ”ל) (7). וכן אמר לי החזן אברהם כפיף הי”ו שמלפנים היתה דרשה בשבת כלה, והוא זוכר שהיה דורש החכם יעקב פראשה ע”ה. ואמר לי שכמדומה לו שהחכם שחיבר ע”ה גם דרש כמה שנים בשבת כלה (8) .

מנהגי קישוט בית הכנסת וספרי תורה בשבועות
ו. כתב בכתר שם טוב (9) דהמנהג בארץ ישראל סוריא ועוד “לתלות ברימוני הס”ת וכלי הקדש איזה פרחים ושושנים”. ועי’ מה שכתב הג”ר אברהם חמוי זצ”ל (10) : “נהגו העולם בשבועות לפזר עלי ורדים על הספר תורה ויש להם על מה שיסמוכו ועיין לקמן בבית ה’:”.

ז. כתב הג”ר אברהם חמוי זצ”ל (11) : “נהגו ביום חג השבועות לשטוח עשבים בבהכ”נ זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק כמשה”כ אל ירעו אל מול ההר ההוא. מורם ז”ל בהג”ה:”. עוד כתב (12) : “נוהגין להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים לפי שבו נדון על פירות האילן ויתפללו עליהם. בא”הט:”. עוד כתב (13) : “כשחל ביום א’ צ”ל בכניסת שבת המנהג שוטחין העשבים ביום טוב . הדה”ח:”. אולם בק”ק יסוד הדת (בבואנוס איירס) יע”א מעולם לא נהגו בזה לקשט את הבית הכנסת בעצים ופרחים (14) .

מנהגי אכילה בשבועות

לד. כתב הג”ר אברהם חמוי זצ”ל 50 : “מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב ביום א’ של שבועות. ונ”ל הטעם שהוא כמו השני תבשילין בליל פסח. זכר לפסח וזכר לחגיגה. כן אוכלין מאכלי חלב ואחר כך מאכלי בשר. מור”ם בהג”ה סי’ תצ”ד”:”. עוד כתב 51 : “חייב אדם לשמוח בחג הקדוש הזה ואין שמחה אלא בבשר, לכן אחר אכילתו מאכלי חלב מברך ברכת המזון ויאכל צדיק לשובע נפשו:” 52 .

לה. ומנהג הרבה מבני אר”ץ בארגנטינה לאכול בסעודת היום מאכלי חלב משובחים (ולא אוכלים אחרי זה מאכלי בשר). וכן נהגו בביתו של החכם דוד סתהון דבאח ע”ה )וכך נוהגים אחריו צאציו( שבסעודת היום של היום טוב הראשון אוכלים מאכלי חלב. ויש שנוהגים ביום טוב ראשון לאכול סעודה חלבית בלילה וביום, וכן נהגו בביתו של החכם יצחק שחיבר ע”ה.

לו. וכתב הג”ר אברהם עדס שליט”א בשם ח’ אדמון כהן 56 : “בחלב אין נוהגים לאכול ארוחה בשרית בשני ימי חג השבועות. לעומת זאת בלילות החג מקפידים על אכילת בשר. וביום אוכלים מאכלי חלב בלבד. המאכלים המקובלים הם ר’ז בעסל (אורז בדבש) 57 , ור’ז בחלי’ב (אורז בחלב) 58 . עוד נהגו לאכול מאכל בשם “נאטף” על שם הפסוק “ארץ רעשה אף שמים נטפו” המדובר על מתן תורה והוא עשוי מבצק עם שמן או חמאה ממולא בפירות סוכר ושקדים, או ממולא בשר, או בביצים וגבינה, ומעל הבצק יוצקים את ה”נאטף” העשוי ממים מבושלים בסוכר ועשבים.

מאכל נוסף הנאכל בחלב ביום זה הוא “רשתה קלסונס” העשוי מאטריות” 59 . ובליל התיקון מכבדים את הקהל עם אורז בדבש 60 .

כאן המקום להביא מה שכתב לי הג”ר יצחק (Zajua) מזרחי שליט”א 61 : “לפני כעשר שנים כשדרשתי בביהכ”נ “ישורון” בליל שבועות אמרתי שיש בקלסוניס רמז לתורה. שהרי היא פשט רמז דרש סוד, והקלסוניס יש בהם ג”כ ד’ דברים הרומזים לכך: המלוי, שאינו נראה, רומז לסוד. הבצק עצמו רומז לפשט שהרי זה העיקר. הגבינה המגורדת שזורים עליהן רומזת לרמז שהרי יש בה רמז למלוי שהוא הגבינה. והחמאה או רוטב עגבניות שנותן טעם כללי נעים זהו הדרש, שהן מהדברים המושכין את הלב”. ודפח”ח.
ל ז . גם נוהגים לאכול קוסא בג’בן ומחשי קוסא בלבן (קישואין ממולאים אורז וחומוס אפונין) עם יוגורט

מתוך ספר מעגלי אר”ץ
על מנהגי ארם צובה במעגל השנה והחיים
מאת שלמה ב”ר יצחק ענתבי סקא ס”ט
להערות והארות: shelosacca@gmail.com