בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק

מתוך הספר קורות חיים של אברהם צפדיה (נכתב בשנת 2009)

בית הכנסת ב-דורה אירופוס במוזיאון הלאומי בדמשק

ב-28 אפריל 2003 שוטטת׳ ברחבי האינטרנט והגעתי לגמרי במקרה, לאתר המוזיאון הלאומי בדמשק. להפתעתי הרבה היה שם מידע רב על תערוכה שהתקיימה באותה עת במוזיאון ארץ־ישראל בתל־אביב, וכן פרטים דומים על תערוכה במוזיאון ישראל בירושלים. בנוסף הייתה קישורית למידע אודות בית-הכנסת בעיר דורה־אירופוס והמוצג בשלמותו במוזיאון הלאומי בדמשק. וכך מתואר באתר בית הכנסת הנ״ל, ציטוט

“בית הכנסת שהתגלה ב-דורה אירופוס הנו אחד מתקדשים של דתות שונות שהיו קיימים באותה עת בדורה אירופוס. מצוין שם קיומן של שלוש משפחות יהודיות. כמה מהן היו נוצריות (לא מצוין מי -א.צ.) ושאר האוכלוסייה אימצה דתות אחרות שהיו קיימות באותה עת בתקופה הרומית.

לבניין חצר הכוללת שלושה אגפים, מעבר השמור למתפללים, אולם תפילה מלבני שמידותיו 13,35 מ’ X 7,70 מ’ ותקרה בגובה 7 מ’. דלת ראשית באמצע השמורה לגברים, ושנייה קטנה יותר עבור הנשים. בקירות מזרח ומערב קרועים חלונות להכנסת אור-יום. ספסלים היו קבועים לקרקע לאורך ארבעה קירות למתפללים. ספסלים נפרדים עבור הנשים היו בין שתי הדלתות. בפנים, ישנו קיר מצויר בארבע שורות. שלוש השורות העליונות מתארות תמונות מהברית הישנה, ואילו בשורה התחתונה מצוירים נמר, לביאה ומסיבה שאינם קשורים לציורים העליונים. תקרת בית הכנסת מקושטת בלוחות אבן טרקוטה ובהם מוטיבים של צמחייה בצורות אדם, צורות פרחים, ורדים, פירות, קנה-שבלים ועוד.

בית הכנסת בדורה אירופוס: ציורים על קירות-פנים שהשתמרו ותקרת העץ. מתוך אתר המוזיאון הלאומי בדמשק באינטרנט, 28.4.2003

הציורים על קירות בית הכנסת מלמדים על אמנות מקומית. המקדשים הסוריים היו מקושטים במוטיבים בלתי ידועים ממקדשים מארצות אחרות. התמונות המתוארות במקדש היו בסגנון קורינתי שהיה נפוץ באותה עת בסוריה. בין השאר הייתה כתובת בארמית ב- 15 שורות המציינת שבית הכנסת נוסד בשנת 556 לפי הלוח הסלווקי – מועד המקביל לשנה השנייה לעלייתו לשלטון של הקיסר פיליפ הערבי לכתר הרומי”. סוף ציטוט.

בנוסף למידע הנ״ל צורפו צילומי-פנים (2) של הקירות, התקרה וכן התרשים הכללי של בית הכנסת. כל ציורי הקיר פרוסים על פני 28 לוחות המתארים אירועים מהמקרא בסמלים וברמזים. חלק מהציורים כוללים תמונות מחיי עם ישראל: בת פרעה ומשה בתיבה, יציאת מצרים וקריעת ים־סוף, משה מוציא מים מן הסלע במדבר ולחליפין תמונות ממגילת אסתר, חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, עזרא הסופר ועוד. בכניסות מאוחרות יותר לאתר זה, שכתובתו לא השתנתה, נעלם כל המידע המוזיאוני והאתר כולל מאז רק מידע מסחרי של סוכנויות נסיעות סוריות. כך באופן פרדוקסאלי דווקא המוזיאון הלאומי בדמשק התהדר לו, מכל ארצות המזרח התיכון, במוצג שלם של קירות בית-כנסת יהודי עתיק המפאר אותו. שחזור חלקי של בית הכנסת בדורה אירופוס מצוי במוזיאון בית התפוצות בתל־אביב.