טור היו”ר המרכז מנחם ידיד ז”ל
חוברת “דרך ארץ” מס’ 5 -אוקטובר 1989
בבואי לכתוב את טור היו״ר הקבוע לחוברת החמישית. עלתה לנגד רוחי דמותו הרוחנית של מור אבי ועטרת ראשי, הרה״ג המקובל האלקי, יום טוב ידיד הלוי זצוק״ל. דבר זה חייב אותי עשיית חשבון נפש אישי; אולם, בהרהור שני, מצאתי לנכון בהזדמנות זו לשתף את הקוראים בהרהורי אלה.
לית מאן דפליג שיהדות ארם־צובא הנה יהדות שורשית מושתת על אמונה בתורת ישראל ש״דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום״. זוהי הדרך — דרך אר״ץ, וזה הקו המנחה אותי משחר נעורי ועד עצם היום הזה, הן במסגרת עסקנותי הציבורית, והן בשרותי למען הכלל במשך שנים. וכל שכן כיום, בתוקף אחריותי כיו״ר המרכז העולמים למורשת יהודי ארם־צובא (חלב).
היעוד העקרי שהניע אותי, עם עוד מספר חברים יקרים, ביוז־ מתנו להקמת המרכז למורשת, המו להקנות לבנינו וצאצאינו את התודעה השורשית שלנו: בלמוד, בקריאה ובעשייה, בדרך שבה הלכו אבותינו, בדרך בה בחר אבי ועטרת ראשי זצ״ל — כמוהו כיתר מנהיגי אר״ץ. כדי לשמור על מורשת זו צריך ללמוד לדעת אותה, ולהכיר, בראש ובראשונה, את המקורות העיקריים שבהם: הבית, הסביבה, וההורים שנולדו וגדלו בארם־צובא. כך נעביר זאת לבנינו במפגשים, בסמינריונים וסופי שבוע, בספרים ובכתובים וכד׳…
כל אחד מאיתנו יכול לתאר לעצמו הרקע האישי המשפחתי, השורשים של בית הודיו והאוירה המיוחדת שאפיינה כל יהודי ממוצא חלבי באשר הוא שם. משוכנע אנכי שזה ישאיר בליבות הדור הצעיר שלנו הרצון והאהבה להשתייך לקהל מוצאו אשר לכל הדעות, רשם דף היסטורי חשוב האומה הישראלית.
לאור זה, רואה אני חובה מוסרית לייחד משקל יתר למשנתם של חכמי ומנהיגי חלב אשר הנהיגו את קהילתנו במשך שנים רבות, אשר את פועלם ומעשיהם אנו מבקשים ללמוד וללמד, לשמור ולהנציח לדורות הבאים — כאשר, שוב, דמותו של אבי זצ״ל לנגד עיני. משום כך, מחובתנו לדרבן את עצמנו ואת בני עמנו, בכל מקום, להרתם ליתר פעילות ולהתגייס לאסוף חומר ופריטים למטרה חשובה זו. בנוסף לערך הרוחני שיש לנו לחקור, ללמוד ולהפיץ ברבים, הרי יש כורח חיוני להרחיב את הידיעה, על מנת להבליט גם את המעשים והערכים האנושיים —הוצניים אשר מצאו בטויים בהקמת והפעלת מוסדות דעת וגמילות חסדים כגון: בית היתומים, הית החולים ״צדקה ומרפא״, תלמוד תורה, ישיבת דגל תורה וכד׳…
בניגוד לדעת מספר חברים בתוכנו, אינני רואה סתירה בין שתי הדרכים. להיפך, כל התארגנות ופעולה ברוח מורשת אר״ץ תחיה את ההיבט הרוחני, הארגוני וההומני.
לפיכך, ראשית חכמה, מוטל עלינו ללמוד בכל מכל, בתבונה המיוחדת שבה התברכה קהילתנו ביקר כאשר מוצג בפניה אתגר ומטרה.
מתנה מיוחדת במינה אנו מגישים לבני עדתנו בבואנו לרשום דף היסטורי חשוב בתולדות העם היהודים שב״ה זהב לאחר אלפיים שנות גלות לראשית שיבת ציון ואתחלתא דגאולה ע״י קבוץ גלויות ומזוגן יחד שבטי ישראל וחדוש עצמאותנו בארץ ישראל. בו זמנית אנו מקדישים תשומת לב מירבית בשחזור ובתיעוד מנהגים וחיי פולקלור, בהדפסת ספרים שאזלו או אינם עוד שחכמינו זצ״ל כתבו והורישו אותם לנו יחד עם פרסום ספרים שיש להם קשר ישיר עם חיי הקהילה ומנהגיה.
אני שמח להרגיש שהיריעה מתרחבת. בקרב רבים וטובים, מתגבשת ההכרה בצורך וחשיבות הגולה על חיוניותו וקיומו של המרכז למורשת, עד כדי כך ששואלים אותנו מדוע התחלנו כה מאוחר. אך, מתנחם אני, שמוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.
זה מחייב שכל אחד מסייע ויפעל, הלכה למעשה, למען הגשמת המטרות אליהם אנו שואפים להגיע. אני קורא לחזק אותנו במאמצנו, לרתום אישים, רבנים ואקדמאים, שיעסקו בתכנון ובמחקר, וצוותים אשר יעסקו בעיבוד החומר הנאסף על ידי חבר מפעילים והסטודנטים הנתמכים על ידינו והמסייעים לנו.
בעצם, כל מה שאני מבקש, הוא לעורר את כולנו — בעיקר דור ההמשך: הנוער, הסטודנטים — להקדיש מחשבה, לחקור ולנתח תופעות ואירועים בחיי קהילת חלב על כל גווניה, תורותיה, תפישותיה הרוחניות והארגוניות, וברוח הורינו, סבינו, וראשי משפחותענו.
ידידים יקרים, בראשית רשימתי התיחסתי לדמותו של מור אבי ועטרת ראשי. בעשותי חשבון הנפש, אני מאמין באמונה שלמה שאני צועדים בדרך הנכונה. לאמונה הזאת שהיא אופיינית לרובנו, אני מזמין כל מי שיש בו זיקה למורשת קהילת חלב להיות שותף עמנו במעש הגדול, להנהיל לבנינו ולכלל עם ישראל.
הנני תפילה שהשם יצליח דרכנו בהעמקת התודעה למורשת אבות, להגשמת המטרות שהצבנו לנו, למען החזרת עטרה ליושנה — למעננו ולמען הדורות הבאים.
שלכם בברכה
מנחם ידיד
