מטעמי יהודי ארם צובה (חלבּ) לפורים
בארם צובא חגגו את פורים במשך יומיים , בגלל הספק של היות העיר חלב מוקפת חומה מימי יהושוע בן־נון, כי העיר הינה אחת מערים הקדומות בעולם. לכן קראו המגילה בי״ד ובט״ו באדר. בי״ד קראו את המגילה בברכות, ובט״ו, בלי ברכות. הנהיגו שמחה וסעודת פורים ומתנות לאביונים בשניהם, אך בי״ד באדר הרבו יותר.
את סעודת פורים ערכו ביום ראשון של פורים, לאחר שהתפללו תפילת “מנחה גדולה”.
בסעודה, מעדני המטבח החלבי היו נוכחים בשפע: קיִבֶּה פִיל סֵנִיֶה, מַחְשִי בַסָל, לַחְם בְעָגִ’ין, אַרְנָבִית מְאַלָאְ, קוּוְיסָאט, קיִבֶה ב’גראז, ויַבְרָאא.
כמובן, כפי ש ”חִילוּוֵיָאת“ (מתוקים) היו חלק בלתי נפרד בכל חג או אירוע חגיגי אצל החלבים, גם לפורים הכינו מגוון רחב של מאפים כמו: מַעְמוּל, בַאְלָאווָה, קרא’ביז’ עם נַאטֶף, גְ’רַייבה, אראס בעז’ווה ועוד. על המאפה ״אוזן המן״, לא שמענו בחלב.
