More
    דף הביתחוברת פוריםמִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ פיזמון של פורים כמנהג ארם צובא

    מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ פיזמון של פורים כמנהג ארם צובא

    פזמונים של פורים כמנהג ארם צובא

    כל ההקלטות באדיבות pizmonim.com

    “מי כמוך ואין כמוך” הקלטה של החזן גבריאל שרים
    “מי כמוך ואין כמוך” הקלטה של החזן דוד שירו
    “מי כמוך ואין כמוך” הקלטה בערבית

    “מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ”

    את הפיוט ” מי כמוך ואין כמוך” חיבר ר’ יהודה הלוי ובו תיאור סיפור מגילת אסתר בצורה פיוטית כשבסייפא שלו בתים המזכירים את יציאת מצרים, כפתיח לחג העוקב של פורים שהינו חג הפסח. הפיוט מושר ב”שבת זכור”, השבת הקודמת לפורים, ברוב הקהילות הספרדיות. בארם-צובא (חלב) נהגו לשיר קטעים מפיוט זה, בעברית בלבד, לאחר קריאת התורה בשבת זכור, בין תפילת שחרית לתפילת מוסף.

    הפיוט מכיל ארבעה פרקים הכוללים 82 בתים כשכל בית מחולק לארבע צלעות. בהיותו פיוט ארוך וכדי למנוע, כנראה, טורח ציבור, נוהגים בקהילות ארם צובא לשיר בשעת התפילה בשבת זכור, כאמור, רק את ארבעת הבתים הראשונים של הפיוט ומהם מדלגים ישירות לשלושת הבתים שחותמים את הפיוט.


    ארבעת הבתים הראשונים

    מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ:

    מין מתלך יא כ׳ אלק וליס מתלך, מין ישבה לך יא ראזק וליס ישבה לך:

     

    אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל. אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל. כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל. וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ:

    מוולאנא פצ׳לך לם ינמנע עננא, אחסאנך כברג׳ אל קוי וחסין הוא לנא. ותכון מעין לצ׳עפנא, יא סאתר אל מסכין פיל צ׳יקה לו.

     

    בִּימֵי חָרְפִּי מִקַּדְמוֹנָי. בִּי דִּבֵּר רוּחַ ה’. וְהַיּוֹם אִם גֵּרְשׁוּנִי עֲוֹנָי. דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ:

    פי איאם ציבאיאנא אל קדימה, כ׳אטבתנא סכינת נור אללה אל כרימה. ואל יום האדא אן כאן טרדונא ד׳ נובנא אל אט׳ימה, עזיזי לי ואנא לו.

     

    גְּמָלַנִי מֵאָז טוֹבוֹת. גְּלוּיוֹת יְדוּעוֹת לַלְּבָבוֹת. גַּם אִם יִהְיוּ הַצָּרוֹת קְרוֹבוֹת. אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ:

    ג׳אזאנא מן חין אל ג׳ודאת, מכשופאת פיל קילוב ומערופאת, איצ׳א אן כאן יכונו אל שודאיד קריבאת, יא בכ׳ת אל מסתרג׳ין אילו.

     

    שלושת הבתים האחרונים

    וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ. נִטְבַּע פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנוֹ. כִּי הַיָּם הִכְבִּיד מַרְכְּבוֹת גְּאוֹנוֹ. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ:

    ופי רג׳וע אל בחר לקוויתו, ג,רק פרעון וג׳מיע ג׳מהורו, אן אל בחר תקאל רכאב אקתידארו, ונט׳ר לם יטיק אילו.

     

    דַּהֲרוֹת אַבִּירִים בְּאַדִּירִים נָפְלוּ. וְכַעוֹפֶרֶת בְּמַיִם רַבִּים צָלְלוּ. וְדוֹרְשֵׁי ה’ שְׁמוֹ יְהַלְלוּ. בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ:

    דוסת אל קוויין פי מא אל קוויין וקעו, וכיל ריצאץ פי מא אל כתירין ג,ראזו. ומלתמסין אללה אסמו ימדחו, פי ג׳נך אל עאשר מג׳ידו אילו.

     

    הֶרְאָנוּ יָדוֹ הַנִּפְלָאָה. עַל שְׂפַת הַיָּם נוֹרָאָה. אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה. בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:

    ארוואנא קדריתו אל עג׳יבה, עלא חפית אל בחר אל מכ׳יפה, אסבח קודם אללה אין אקתיתור אקתדאר, פיל תסביח אמג׳יד אילו.

     

    דְּגָלִים עָבְרוּ בַיַּבָּשָׁה. וְלִפְנֵיהֶם אֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה. אָז שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה’:

    סנאג׳קנא עדו פיל יבאס, וקודאמהם טאיק אל מכ׳יף אל אקדאס. חין סבחו תסביחה ג׳דידה כ׳אץ אל אקדאס, מין מתלך פיל קוויין יא אללה.

    נושאים קשורים

    ספר מגילת אסתר

    ספר "מגילת אסתר": יצא לאור ע"י המרכז בשנת 2005 עורך: המרכז למורשת יהדות ארם צובא ציורים: מאת יצחק תורג'מן, אוסף יעקב ורחל גינדי (לוס איג'לס) שפה: עברית/ערבית יהודית זכויות יוצרים: © המרכז למורשת...

    חוברת פורים, ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר

    לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר: (מגילת אסתר ח׳ ט״ז) המרכז העולמי למורשת יהדות אר"ץ (חלבּ) ...

    למה? בחלב, מגילת אסתר תורגמה לערבית יהודית?

    למה? בחלב, מגילת אסתר תורגמה לערבית יהודית? מאת מנחם ידיד ז"ל לחץ להורדת המסמך בPDF במקור, מגילת אסתר נכתבה ונאמרה בלשון הקודש, אך יהדות ארם צובא וחכמיה...

    שירים לפורים לפי מנהג חלב

    "מי כמוך ואין כמוך" הקלטה מפי גבריאל שרם "מי כמוך ואין כמוך" הקלטה מפי דוד שירו לחץ לעוד פרטיים על השיר "מי כמוך ואין כמוך" "אר גילה"...

    מנהגי חלב המיוחדים לימי הפורים

    יהודי חלב הקפידו לחגוג את אירועי הפורים כמתחייב בהלכה היהודית. יחד עם זאת, הם פיתחו מנהגים מיוחדים להם שתמציתם נסרוק בפרק זה.

    מטעמי יהודי חלבּ לפורים

    מעדני המטבח החלבי היו נוכחים בשפע: קיִבֶּה פִיל סֵנִיֶה, מַחְשִי בַסָל, לַחְם בְעָגִ'ין, ... כמובן, כפי ש ”חִילוּוֵיָאת“ (מתוקים) היו חלק בלתי נפרד בכל חג

    קיצור הלכות ומנהגי חודש אדר, תענית אסתר ופורים

    ”משנכנס אדר מרבים בשמחה“. כמו שנאמר במגילת אסתר: ”והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה“.

    תרגום של מגילת אסתר לערבית-יהודית

    לחץ כאן להורדת קובץ מגילת אסתר כולל תרגום לערבית-יהודית

    פורים תשמח 1988

    פורים תשמח-מגילת אסתר בנוסח חלבי | קריאת מגילת אסתר בנוסח ארם צובא בבית הכנסת תפארת רפאל, תל אביב | י"ג באדר התשמ"ח 2-3-1988 | את המגילה קראו החכם יצחק טוויל, החכם רפאל לניאדו, ומר ניסים לוי.